תוספתא כפשוטה על פסחים א:י
תוספתא כפשוטה על פסחים · Tosefta Kifshutah on Pesachim 1:10
Open in the reader →137-38. האוכל תרומה חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן. במשנתנו פ"ב מ"ג: האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש. במזיד פטור מן התשלומין. ובירושלמי פ"ב ה"ג, כ"ט ע"א, אמרו שאעפ"י שאין התרומה שוה כלום, הרי תשלומי שוגג כפרה הן, ודינו כאילו אכל תרומת עצמו בשוגג, שמשלם לשבט לשיטת ר' יוחנן, ולר"ש בן לקיש מפריש ומעכב לעצמו, ואף הכא כן. ובבבלי ל"ב א' רצו להוכיח ממשנתנו שהיא סוברת שלפי מדה משלם אעפ"י שאין התרומה שוה כלום, ודחו שאין משם ראייה, משום שאפשר שנשנית בשיטת ר' יוסי הגלילי הסובר שחמץ בפסח מותר בהנאה, ומשלם לפי שווי הנאה שבה, כאוכל תרומה טמאה. והאוכל במזיד פטור משום שמתחייב בנפשו בידי שמים, וכר' נחוניא בן הקנה, עיי"ש. והסיקו בבבלי שם: כתנאי, האוכל תרומת חמץ בפסח פטור מן התשלומין ומדמי עצים דברי ר' עקיבא, ר' יוחנן בן נורי מחייב. והרישא שבתוספתא כאן ר' עקיבא היא. וברש"י חולין ד' ב' ד"ה מפני: ותנן האוכל תרומת חמץ בפסח פטור מן התשלומין ומדמי עצים. וכן מעתיקים בשם רש"י ברשב"א, ריטב"א ומאירי לחולין שם ובריטב"א קידושין נ"ו ב'. אבל ברשב"א קידושין ובר"ן שם ספ"ב מביאים בשם רש"י, ותניא בתוספתא האוכל תרומת חמץ וכו'. וכוונת רש"י לברייתא שבבבלי כאן, עיין מ"ש בתשלום תוספתא, עמ' 6 ואילך. ועיין בבבלי פסחים הנ"ל שהביאו מחלוקת ר' אליעזר בן יעקב ור"א חסמא בזה.
240-41. שבשאר ימות השנה משלם דמי עצים לכהן וכו'. עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 396, שו' 5.
343. למה זה דומה לתרומת תותים ואבטיחים ומלפפונות וכו'. בבבלי כאן: לתרומת תותים וענבים שנטמאה וכו'. ופירש"י שיין תרומה שנטמא אינו ראוי אפילו לזילוף, מחשש תקלה, כמו שאמרו בבבלי כאן כ' ב'. ועיין מ"ש לעיל ח"א, ריש עמ' 463. ועיין בבלי ל"ג ב' ובדק"ס שם, עמ' 92, הערה ק'. ועיין בתוספות בכורים שהעיר לבבלי סוכה ל"ה א'.
444-45. במי דברים אמורים וכו'. עיין מ"ש על צורה זו לעיל ח"א, עמ' 227, הערה 14.
545. שהפרישה חמץ קודם לפסח לשום תרומה וכו'. וכ"ה ("לשום תרומה") בד ובכי"ע. אבל בקג"נ ובכי"ל: שהיא תרומה וכו', וכצ"ל לפנינו. ובירושלמי פ"ב רה"ג, כ"ט ע"א: מתניתא בשהפרישה מצה ונתחמצה, אבל אם הפרישה חמץ לא בדא, ועיי"ש פ"א סה"ד, כ"ז ע"ד. ובבבלי הנ"ל: בד"א במפריש תרומה והחמיצה, אבל מפריש תרומת חמץ דברי הכל אינה קדושה. ועיין בבבלי ל"ג סע"א ואילך, ובגליון הש"ס לרע"א שם ל"ג ב' ובירושלמי בסוגיין ובס' טל תורה.