תוספתא כפשוטה על פסחים א:ו
תוספתא כפשוטה על פסחים · Tosefta Kifshutah on Pesachim 1:6
Open in the reader →122-23. אמ' ר' יוסה אין הנדון זה דומה לראיה וכו'. בבלי הנ"ל, לעיל שם ט"ו א'. ולפי פשוטו מוכח מכאן שר"מ כיון לדבריהם של ר' חנינא סגן הכהנים ור"ע, וע"ז השיב לו ר' יוסי: אין הנדון וכו'. ותירצו בבבלי ט"ו ב': ר' יוסי לאו אדעתיה, דהוא סבר ר"מ מדר' חנינא סגן הכהנים קאמר ליה וכו'. ובירושלמי לא הובאה ברייתא זו.
226. אלא שזה טמא טומאה חמורה, וזה טומאה קלה. כלומר, שמן שנפסל בטבול יום אינו נעשה תהילה (כמשנת פרה פ"ח מ"ז), ואינו מטמא אחרים, ואם מדליקין אותו בנר שניטמא טמא מת נעשה תחילה. ועיין ירושלמי פ"א סה"ז, כ"ז ע"ד, ובבלי י"ד רע"ב. ובבבלי הנ"ל גורס: זה פסול וזה טמא.
326-27. ואני אומ' ששורפין תרומה שניטמאת וכו'. כלומר, ואף אני אומר ומודה בזה. ובבבלי הנ"ל: אף אנו מודים בתרומה וכו'.
429-30. בית שמיי אומ' אין שורפין בשר טהור וכו'. וכ"ה בירושלמי פ"א ה"ו, כ"ז ע"ד. ובבבלי ט"ו רע"ב: הפיגול והנותר והטמא בית שמאי אומרים אין נשרפין כאחת, וב"ה אומרים נשרפים כאחת. ואף לפנינו פירושו בשר טהור שצריך שריפה, וב"ה מתירים, אפילו בבשר שאינו אלא פסול תורה, ואין טומאתו אלא מדרבנן, עיין בירושלמי הנ"ל, וברש"י בסוגיין. ואמרו בירושלמי הנ"ל: ר' חנניה סגן הכהנים שנייה משם ב"ש וב"ה, כלומר, לפי שיטת ר' יוחנן שם שנה ר' חנניה את משנתו לדברי הכל, ואפילו ב"ש מודים ששורפים טומאת תורה עם טומאת תורה. ועיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 382.