תוספתא כפשוטה על פסחים ב:יז

145-46. ר' יוחנן בן נורי אומ' אף הקרמית אדם יוצא בה ידי חובתו. הברייתא משלימה את משנתנו פ"ב מ"ה: אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, בחטים, בשעורים וכו'. ומהות הקרמית לא נתבררה בדיוק, והגאונים כותבים שהוא מין שהם מכירים אותו, והוא נמצא בבבל בין הגמא, ואינו נזרע ע"י בני אדם אלא צומח מעצמו, ואוכלין אותו בשני בצרות, עיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 791. ור' יוחנן בן נורי סובר שקרמית באה לידי חימוץ, ולפיכך יוצאין בה משום מצה, אם עשאה כדין. ולדעתו היא חייבת גם בחלה, עיין לעיל חלה רפ"א, ירושלמי שם פ"א, ה"א, נ"ז ע"א (ומקבילה בפסחים, פ"ב ה"ד, כ"ט ע"ב) ובבלי כאן ל"ה א'. ובכי"ע ובכי"ל נוסף: יוצאין בהן ובהדראה (כי"ל: ובחררה) שלהן בכזית. 45 אצל צוקרמ' בטעות: בכזיב. והכוונה לחמשת המינים שבמשנתנו הנ"ל. ועיין מ"ש על הדראה, חררה, להלן, שו' 60, ד"ה יוצאין בחררה.