תוספתא כפשוטה על פסחים ח:יא

150-51. אילו דברים שבין פסח מצרים וכו'. וכ"ה בד ובכי"ל. וכן בילקוט המכירי משלי כ"ז, י', ס"ח ע"א: תוספתא אלו דברים שבין וכו'. ובכי"ע: מה בין פסח מצרים וכו'. וכ"ה באו"ז ה' פסחים סי' רט"ז, ה"ב נ"ג ע"ד, בשם התוספתא, וכ"ה במשנתנו פ"ט מ"ה. והיא היא שאף "אילו" היא שאלה, כידוע.

251. לפסח דורות. בכי"ל מוסיף: פסח מצרים מקחו מבעשור ושחיטתו בארבעה עשר, ופסח דורות מקחו ושחיטתו בארבעה עשר. ועיין בשנו"ס גירסת ד. ובמשנתנו הנ"ל: מה בין פסח מצרים לפסח דורות. פסח מצרים מקחו מבעשור וטעון הזאה וכו'. ובאו"ז הנ"ל: ולא תקשי לך אמאי לא קתני 17 כלומר, בתוספתא, וחסרה לפניו בבא זו, כמו בכי"ע ובכי"ו. פסח מצרים מקחו מבעשור משא"כ בפסח דורות, משום דקולי פסח מצרים קתני, ולא חומרי (כלומר, מה שאין כן במשנתנו ששנתה חומרי פסח) וכו'. וכוונתו לעיקר ולרוב הדברים שהרי נשנו כאן להלן גם חומרות. ועיין בבלי צ"ו א' וברש"י שם ד"ה ופסח דורות וד"ה דכוותיה. ועיין בתוספות שם ד"ה למעוטי 18 ואף הם סוברים שפסח דורות טעון ביקור, עיי"ש צ"ה א' ד"ה מה. ובתוספ' הר"ש שם ד"ה ואלא. והר"מ השמיט את ההלכה שפסח דורות טעון ביקור, עיין בהר המריה סוף ה' קרבן פסח, ועיין פירוש הר"ח בסוגיין צ"ו א'. ועיין מ"ש במרכבת המשנה סוף ה' קרבן פסח 19 והוא מחדש שם לפי פירושו שאף פסח שני צריך בקור. וכן מפורש במאירי צ"ו א' (142 ע"ב) שכתב: ופסח שני אף הוא כראשון לעניין ביקור. ובמשנה שם צ"ה א' (142 ע"א) כתב במפורש שהראשון צריך ביקור. אבל קרוב לוודאי בעיני שצ"ל במאירי: ופסח שני אין הוא כראשון לעניין ביקור. (וכן כיון מדעתו בס' חזון איש) ומ"ש בס' מנחת סולת להגרד"צ זעהמאן, כ"ו ע"ג ד"ה ודע, ומסקנותיהן הפוכות אעפ"י שהלכו בכיוון אחד בערך. ומן המכילתא דרשב"י י"ב, ג', עמ' 9, ברור שהכוונה לפסח קטן, ולא לפסח השני שהקריבו במדבר. ועיין מ"ש לעיל פ"ה, שו' 27–28, ד"ה והנה. ובמכילתא בא פ"ג, סוף עמ' 10: בעשור לחדש הזה להוציא פסח דורות. שפסח מצרים מקחו מבעשור ופסח דורות מקחו כל זמן. וכן בפ"ה שם, סוף עמ' 16: והיה לכם למשמרת להוציא פסח דורות. שפסח מצרים מקחו בעשור, ופסח דורות מקחו בכל זמן. ומפשוטה של לשון משמע שפסח דורות אין בו משמרת. ועיין בבלי צ"ו א' ומ"ש בישועות מלכו להגר"י מקוטנא פ"א מה' קרבן פסח ה"א. ובקרית ספר שי"ב (ניסן תרצ"ה), עמ' 59, ציינתי למאירי צ"ו א', 142 ע"ב, והוא כותב שם: וזה שביארנו שמקחו היה מבעשור אנו רגילים לפרש שלא להקדים ולא לאחר, ומ"מ במכילתא שנינו (עמ' 10 הנ"ל) אין לי אלא בעשור בי"ד מניין וכו', ומתוך כך פירשו גדולי קדמונינו מקחו מבעשור שלא להקדים, אבל לאחר רשאין עד י"ד וכו', ולפ"ז אין עניינו לביקור. בשנת תרצ"ז זכינו לאורו של ס' משפט כהן להגרא"י קוק, ובסי' קכ"ג שם (בתשובה מי"ב שבט תרצ"א) העיר על פירוש המאירי, עיי"ש. אבל מדברי התוספתא בכי"ל כאן משמע שפסח מצרים מבעשור דווקא, ולא אח"כ, וכן משמע מלשון המכילתא בפ"ה הנ"ל.

3פסח מצרים אין חייבין עליו כרת וכו'. שהרי לא נאמר בו כרת, ועדיין לא ניתנה התורה.

452. פסח מצרים לא נהגו בו דקין ותבלולים אתנן ומחיר וכו'. או"ז הנ"ל. ובירושלמי פ"ט ה"ד, ל"ו ע"ד: אית תניי תני דוקים ותבלולים פוסלין בו. אית תניי תני אין דוקים ותבלולים פוסלין בו. מאן דאמר דקים ותבלולים פוסלין בו ניחא. דכתיב שה תמים. מאן דאמר אין דקים ותבלולים פוסלין בו מה מקיים שה תמים, אפילו כקרבנות בני נח אינו, 20 בתמיה, כלומר, וכי צריך למעט מחוסר אבר, וכי פסח מצרים היה גרוע מקרבנות בני נח? לא כן אמ' ר' יסא וכו'. תמן יש מהן למזבח. ברם הכא אין מהן למזבח, כלומר, ולפיכך צריך למעט מחוסר אבר שהוא פסול אעפ"י שאין מהם למזבח. ולמי שאומר שאין מום פוסל בו אף אתנן אינו פוסל בו, עיין חולין כ"ג א'. ובמכילתא בא רפ"ד, עמ' 12: תמים להוציא בעל מום, וכן במכילתא דרשב"י, עמ' 11, עיי"ש. ועיין במשך חכמה, ל' ע"ג, ובמנחת סולת הנ"ל, כ"ו ע"ג. והברייתא להלן הי"ט, שו' 68, סוברת כמכילתא, עיין מ"ש שם ד"ה פסח מצרים. ולהלן שם בירושלמי: שלש מזבחות היו לאבותינו במצרים משקוף ושתי מזוזות. אית תניי תני ארבעה, סף ומשקוף ושתי מזוזות. ועיין במכילתא בא פ"ו, עמ' 18, מכילתא דרשב"י, עמ' 26, ובבלי צ"ו א'.