תוספתא כפשוטה על פסחים ט:ט
תוספתא כפשוטה על פסחים · Tosefta Kifshutah on Pesachim 9:9
Open in the reader →135-36. נתערבו בבכור שניהן ירעו ויסתאבו ויאכלו כבכור. ר' שמעון אומ' זה ישחט וכו'. וכ"ה להלן זבחים פ"ח הי"ב. ופירושו, שאם נתערבו בבכור, הרי אין כאן פדיון, שבכור אינו נפדה. ובמשנתנו פ"ט מ"ח: נתערב בבכורות. ר' שמעון אומר אם חבורת כהנים יאכלו. וטעמו שהרי מתן דם הפסח ודם הבכור שוה, ואין טעונין חזה ושוק, ולא תנופה ולא סמיכה ולא נסכים. וכן סובר ר' שמעון (במשנת זבחים פ"ח מ"ג) באשם שנתערב בשלמים שכולם קרבים, ויאכלו כחמור שבהם, דהיינו רק ליום ולילה. וחכמים סוברים שם שאין מביאים קדשים לבית הפסול (שהרי ממעט בזמן אכילת שלמים), אלא ירעו עד שיסתאבו. והתוספתא מביאה כאן את דעת החכמים, ומפרשת ששניהם ירעו עד שיסתאבו, ושניהם נאכלים כבכור, כלומר, שאינם נמכרים בליטרא ולא באטליס אחרי שהוממו, כמו שמפרש ר' יוסי בזבחים ע"ה ב'. ואשר לפסח מפרש רבא בבבלי כאן צ"ח ב' שמביא בהמה שמנה כיפה שבתערובת ומחלל עליה את הפסח בכל מקום שהוא בתערובת ומקריבה שלמים כמותר הפסח. 7 וכ"ה בפיה"מ להר"מ למשנתנו ובחיבורו פ"ד מה' קרבן פסח ה"ח. וברש"י צ"ח ב' ד"ה ביפה שבהן: ונימא כל היכא דאיתיה לפסח תיחול קדושתיה אהנך מעות, ומייתי בהנך מעות שלמים וכו'. ובהגהות הרש"ש שם תמה למה נקט רש"י "מעות". ועיין בצפנת פענח פ"ז מה ערכין ה"ב ד"ה והחומש.
237. יאכלו כפסח וכמנוייו של פסח. כלומר, צלי ובלילה, והבעלים ממנים עליו כהנים גרידא, ומוציאים את המוח מן העצמות ע"י גומרתא, עיין בתוספות בכורים.
337-38. נתערבו במעשר שניהן ירעו ויסתאבו ויאכלו כמעשר. וכ"ה להלן זבחים פ"ח הי"ב 8 אלא ששם בטעות: וימכרו , וצ"ל: ויאכלו, כלפנינו כאן, כמו שהגיה בח"ד שם, שהרי מעשר אינו נמכר. ובר"מ פ"ו מה' פסולי המוקדשין הי"ג. ואעפ"י שמעשר נאכל לכל אדם, ובקל יוכל למצוא עוד מנויין שיאכלו את שניהם עד חצות ולא יבואו לידי נותר, מ"מ אף כאן אסור למעט בזמן אכילת המעשר, וירעו עד שיסתאבו, ושניהם יאכלו בקדושת מעשר, ולא ימכרו כלל, עיין במשנת מע"ש פ"א מ"ב, ובירושלמי שם ה"ב, נ"ב ע"ג, ובבלי בכורות ל"א ב'.