תוספתא כפשוטה על ראש השנה א:יא

136-37. בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו נומרון שנ' היוצר יחד לבם וגו'. בד ובכי"ע: עוברין לפניו כבני מרון. וכ"ה בילקוט המכירי תהלים פפ"א, עמ' 50, בשם התוספתא. ובכי"ל: עוברין לפני (וכ"ה בשרי"ר, עיין להלן) כבני מרון. וכ"ה ("כבני מרון") במשנתנו פ"א מ"ב. ואמרו עלה בבבלי י"ח א': הכא תרגימו כבני אמרנא. ופירש"י: ככבשים שמונין אותן לעשרן, ויוצאין זה אחר זה בפתח קטן, שאין יכולין לצאת כאחת (עיין בכורות פ"ט מ"ז). ריש לקיש אמר כמעלות בית חורון. 9 כ"ה ברוב הנוסחאות, עיין דק"ס, עמ' 39, הע' ד'. ולפנינו: כמעלות בית מרון. וכנראה שתקנו כן כדי להתאימו ל"בני מרון". ועיין בבלי עירובין כ"ב ב', ומ"ש לעיל עירובין פ"ג, הע' 81. אמר רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד. פירש"י: וכבני מרון כבני חיילות של מלך, מרון לשון מרות ואדנות וכו'. ברם כבר שער מדעתו ברילל ביאהרביכער שלו ח"א, עמ' 187, וכתב: שמא צ"ל (במשנתנו) כנומרון (צ"ל: כבנומירון), כלומר כבגדוד, וזהו כחיילות של בית דוד [תיקונים והשלמות: כבר עמד על העיקר בפ״מ במקומו בד״ה כהדא במגנימין, שכתב: ״וזהו לפי הנוסחא דהכא (כלומר, דירושלמי) במתניתין, כבני (צ״ל: כבנו) מרון בוי״ו, והוא לשון חשבון״.]. השערתו של ברילל נתאמתה עכשיו ע"י הנוסחאות במשניות מטיפוס א"י שברובן הנוסח הוא כבנו מרון, 10 עיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 722. ויש להוסיף גם משנה סדר מועד על קלף שבביה"מ כאן. ובכ"י קויפמן גורס באמת: כבנומרון [תיקונים והוספות: בכ״י קויפמן הגירסא היא כבנו מרון (בשתי מלים)]. 11 מהרי"ן הנ"ל במבואות לספרות התנאים, עמ' 368, כותב: וכן באדר"נ נ"ב פמ"ב: כבנומירן. והוא ז"ל רשם את הדברים לעצמו ע"פ מלונו של קרויס, עמ' 356. ולא זכינו שיוציא את ספרו בחייו, אבל במבוא לנוה"מ הנ"ל לא הזכיר אבות דר"ן, משום ששם, עמ' 116: כבני מרון. וכ"ה בפיוטות. וכ"ה גם בשרי"ר, עמ' 47, שו' 1 (בצילום הכ"י אשר לפני): עוב' לפני (כגי' כי"ל בתוספתא) כבנומרון. 12 בדפוס שם בטעות: כבני מרון. ולפ"ז אין ספק שהכוונה לגדוד (Νούμερον), כהשערתו של ברילל, ועיין במלונו של קרויס הנ"ל (בהערה 11). ובירושלמי פ"א ה"ב, נ"ז ע"ב: עוברין לפניו כבנו מרון. ר' אחא אמר כהדין דירין , ורבנן אמרי כהדא בנומין. 13 כ"ה בגוף כי"ל, והמגיה מחק את האותיות "בנו" ותלה על גביהן "במגני", כלומר, במגנימין, ועל פיו הדפיסו בד"ו. ובשרי"ר שם: ר' אחה א' כהדין דֵידִין ורבנין אמרין כהדה בֵינוּמִין. וכתב עלה מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 722: "הראשון (כלומר, דירין, או דידין) לא נתפרש עדיין, והשני פירושו binumerus ,binumus, דיו נומרון (נומרוס כפול), כ־'בנומרון קמפרש' ". פירוש זה איני יכול לקבל בשום פנים, משום שהמלה binumus אינה במציאות, ולא עוד שאינה מוסיפה כלום על בנומרון, ואף לא יתכן לומר "כהדא" בינומין. יתר על כן המלה נומירוס מצוייה בספרות א"י, ואינה זקוקה לשום פירושים. ואף קשה להניח שריש לקיש, בן א"י, לא ידע את פירושה. ולא עוד אלא שכבר הראינו לעיל שהגירסא הנכונה בבבלי היא: כמעלות בית חורון , ומה להן למעלות בית חורון לבני מרון. ולפיכך נ"ל קרוב שאין דירין' דֵידִין, אלא דירדין, δειράδιον, δειράδιν, 14 צורת הקטנה מהמלה δειράς, עיין במלונות היונים בערכה. ואפשר שאין צורך בתיקון הגירסא, ואין "דירין" אלא δειράς, דוגמת תרפיון, מטרון ועוד, עיין במלונו של קרויס למלים שאולות מלשון יון וכו' ח"א, עמ' 192. והכוונה לרכס הרים, ולאו דווקא לרכס קטן. ועל הסיום "ιν" במקום "ιον" עיין מ"ש בספרי היונית בא"י (אנגלית), עמ' 57, הע' 185. רכס הרים קטן וצר. והיה קשה לו לירושלמי, וכי חיילות הגדוד עוברים אחד אחד ? ומשום כך פירשו: בהדין 15 מכיוון שבכי"י קשה להבחין תכופות בין כ"ף לבי"ת, אפשר שצריך לקרא: בהדין (במקום "כהדין") דירין. דירין, 16 עיין מ"ש לעיל, הע' 14, שאין צורך בתיקון הגירסא. כלומר, כגדוד בשביל הזה שעל הפסגה. וכן פירש ריש לקיש בבבלי הנ"ל: כמעלות בית חורון 17 כלומר, כבמעלות בית חורון. וראו שם חיילים עולים על המעלות אחד, אחד. 18 הפירוש של,,דירין" מלשון דיר של צאן בוודאי לא יתכן כלל, והיה צ"ל: כאילין דירין. ולא עוד אלא שבא"י לא פירשוה מלשון "בני אמרנא", שהרי אמרו בפירוש בבבלי י"ח א': הכא תירגמו, כבני אמרנא, וריש לקיש בן א"י, הוא שפירש: כמעלות בית חורון, וכוונתו היתה: כנומירון במעלות בית חורון. וכנראה שאף בינומין (=בית נומין) הוא שם מקום, 19 ולפיכך אמרו בירושלמי: כהדה בינומין, כרגיל בירושלמי לפני שם מקום, כירושלמי שבת ספט"ז, ט"ו ע"ד: הוה יהיב בהדא ערב, וכן כאן רפ"ב, נ"ז ע"ד: כגון הדא סוסיתא וכו'. וכן בירושלמי סוף ברכות, י"ד ע"ד: ופגעו זה בזה בהדא (כגי' רש"ס) משכנא וכו'. וכן במקומות הרבה בירושלמי. אלא שאינו ידוע לנו.

237. ואו' תקעו בחדש שופר וכו'. מכאן ואילך מתחיל עניין חדש, עיין להלן. ועיין בשנו"ס ומ"ש רצ"פ חיות בפירושו לתהלים פפ"א, ד'.

338. כי חק לישראל הוא וגו' אם קדשוהו בית דין הדין נכנס וכו'. בד ובכי"ע חסרה המלה "אם", אבל היא ישנה גם בכי"ל ובמכירי הנ"ל, והכל הוא המשך אחד, ובד ובכי"ו אין כאן שום הפסק. אבל כי"ע מתחיל בהלכה חדשה: קידשוהו בית דין וכו'. וכן בכי"ל היא הלכה חדשה: אם קדשוהו וכו', והנכון כלפנינו, וכן הבין בילקוט המכירי הנ"ל, ובובר בהערה ל"ג שיבש. וכן דרשו בפסוק זה גם בירושלמי פ"א ה"ב, נ"ז ע"ב, בבבלי ח' ב', בפסיקתא דר"כ פרש' החודש, נ"ד ע"א, בפסיקתא רבתי פט"ו, הוצ' רמא"ש, ע"ז ע"א, ובמדרש תלים פ"ד, אות ד', הוצ' בובר, עמ' 44. ועיין גם בבבלי כ"ד א', ולהלן רפ"ב ובמקבילות.