תוספתא כפשוטה על ראש השנה א:יג
תוספתא כפשוטה על ראש השנה · Tosefta Kifshutah on Rosh Hashanah 1:13
Open in the reader →146. הכל נידונין בראש השנה וגזר דינו נחתם ביום הכפורים וכו'. כל הברייתא בבבלי ט"ז א'. ובירושלמי פ"א רה"ג, נ"ז ע"א: אית תניי תני כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם 26 וכ"ה "מתחתם" גם בכי"ע כאן בכל מקום, ובכי"ל פעם אחת. וכ"ה סיגנון א"י גם במשנתנו, עיין במשנה ריש גיטין במשנה שבירושלמי ובמשניות מטיפוס א"י שם. בראש השנה. אית תניי תני כולהם נידונין בראש השנה, וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם ביום הכיפורים (כלומר, כר' מאיר כאן). אית תניי תני כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם בזמנו (כר' יהודה כאן). אית תניי תני כל אחד ואחד נידון בזמנו וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם בזמנו. ועיין להלן.
247. ר' יהודה אומ' הכל נידונין בראש השנה וכו'. במשנתנו פ"א מ"ב: בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה וכו', בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו וכו', ובחג נידונין על המים. ואמרו בבבלי שם שמשנתנו שלא כר' יהודה, שהרי לדעתו הפרקים הללו בגזר דין הם, ואם כן קשיא "אדם" שלדעתו גזר דינו ביום הכיפורים, והעמידוה שם כתנא דבי ר' ישמעאל (או, דבי שמואל, לגירסת הר"ח ועוד) הסובר שהפרקים הללו הם תחילת דין, וגזר דינו של אדם הוא ביום הכיפורים. ובירושלמי הנ"ל: מתניתא כמאן דאמר כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו של כל אחד ואחד מתחתם בזמנו, דתנינן ובחג נידונין על המים. וכנראה שהירושלמי מדייק מן הלשון "נידונין" שאף כל יחיד ויחיד נידון כמה מים יפלו לחלקו, ואעפ"י שכבר נידון בר"ה, מ"מ גזר דינו לעניין מים נחתם בחג. ועיין בר"ן למשנתנו ומ"ש הרמ"ע מפאנו בעשרה מאמרות, חקור דין ח"ב פ"ב. והירושלמי אינו מבדיל בין תחלת דין וגזר דין, ובארבעה פרקים הללו נידונין, בר"ה בכלל, ובשאר ג' פרקים בגזר דין. ברם בדרשת הרמב"ן לר"ה, עמ' 10, מעתיק בשם הירושלמי: מתניתין כמן דמר כלהון נדונין בזמנן וכו', ופירושו שבחג נידונין ומתחתמין על המים.
349-50. ר' יוסה אומ' אדם נידון בכל יום שנאמ' ותפקדנו לבקרים. וכ"ה בבבלי הנ"ל, ומוסיף שם: ר' נתן אומר אדם נידון בכל שעה שנא' לרגעים תבחננו. ובירושלמי הנ"ל: ודלא כר' יוסה, דר' יוסי אמר יחיד נידון בכל שעה , מה טעמא ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו וכו', ר' יצחק רבה בשם רבי מלך וציבור נידונין בכל יום וכו'. ועיין ירוש' סנהדרין פ"ב ה"ג, כ' ע"א. ובמדרש תלים פע"ב, ד' הוצ' בובר עמ' 326: אמר ר' יוסי בר חלפתא בכל בוקר ובוקר אדם נידון שנאמר ותפקדנו לבקרים. ועיין ר"ח שבת י"ב ב'.