עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתוספתא כפשוטה על ראש השנה

תוספתא כפשוטה על ראש השנה א:טו

תוספתא כפשוטה על ראש השנה · Tosefta Kifshutah on Rosh Hashanah 1:15

Open in the reader →

151-52. בראשונה היו מקבלין וכו'. פיסקא ממשנתנו פ"ב מ"א.

252. פעם אחת שכרו ביתסין שני עדים וכו'. וכ"ה ("ביתסין") גם להלן בסמוך. וכ"ה בכי"ע. ובד: בייתסין, ובכי"ל: ביתוסין. ועיין מ"ש עלה לעיל סוכה רפ"ג, שו' 1–2. ובמשנתנו הנ"ל: משקלקלו המינים 28 כ"ה בכל הנוסחאות, ובמשנה שבבבלי תיקנו מפני הקינסור: הבייתוסים, עיין דק"ס, עמ' 49, הע' א'. התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין. ומינין אילו ביתוסין הן, וכמו שאמרו בירושלמי פ"ב ה"א, נ"ז ע"ד: ומה קילקול הוה תמן, שהיו אומרים עצרת לאחר שבת וכו' מעשה ששכרו בייתוסין (בשרי"ר, עמ' 148: בית סין, עיין מ"ש בסוכה הנ"ל) שני עדי שקר וכו'. ובבבלי כ"ב ב': ת"ר מה קלקול קלקלו המינין (כגירסת כל הנוסחאות, עיין דק"ס שם, ולעיל הערה 28) אמרו פעם אחת בקשו בייתוסין להטעות את חכמים שכרו שני בני אדם בד' מאות זוז, אחד משלנו ואחד משלהם, שלהם העיד עדותו ויצא, שלנו אמרו לו כיצד ראית וכו'.

353. לפי שאין ביתסין מודין שתהא עצרת אלא אחר שבת. בד: אלא באחד בשבת. ובכי"ל: אלא אחר השבת, ותיקן הסופר: אחת בשבת. ובכי"ע בטעות: שתהא עצרת אחר שבת. ועיין ריש מגילת תענית (לח' בניסן), ירושלמי שהעתקנו לעיל, ובבלי מנחות ס"ה א'.

454. בא השני ואמ' עולה הייתי במעלה אדומים וכו'. וכ"ה בירושלמי ובבבלי. ומקום זה הוא בתחום יריחו, עיין יהושע ט"ו, ז', שם י"ח, י"ז. ועיין בגיאוגרפי' היסטורית של א"י לאבי יונה (ירושלים תש"ט), עמ' 95. ובס' יוסיפון ספל"ח כותב: ונקרא עיר יריחו עיר הירח להיות ממשלת הירח אשר מועדי ה' קרואים בו עליה, גם כי במולדו יהיה כאשר עדיין לא יראה בשום מקום ממקומות היישוב טרם הראותו ביריחו, ולכן העדים הנאמנים אשר היו באים להעיד אל זקני ישראל על ראיית הירח היו באים מיריחו, כי כל עוד אשר בא להעיד על ראיית הירח משם לא היתה נמצאת בעדותו סבת מבוכה ושגגה, ולא כן ערי שאר המקומות כי היו פעמים רבות שוגגים בעדותם ונבוכים. ומכל מקום השם "מעלה אדומים" מוכיח שהביתסין שכרו עדי שקר מסביבות יריחו.

557. והרי מאתים זוז צרורין לי בסדיני. וכ"ה בירושלמי ובבבלי. ומ"ש בבבלי ששכרו בארבע מאות זוז פירושו מאתים לכל אחד ואחד, ועד השקר כבר העיד והלך לו. ודרכם היה להחזיק את המעות צרורים בסדין שהיו עטופים בו, עיין מ"ש לעיל שבת, סוף עמ' 8.

658. מה ראית ליזקק לכך. וכע"ז בבבלי. ובירושלמי: אתה למה הכנסתה עצמך למספק הזה 29 כגירסת שרי"ר בצילום שלפניי. כלומר לסכנה זו, למצר הזה, עיין מ"ש במבוא לירושלמי כפשוטו, עמ' י"ט. ועיין במכילתא דרשב"י, עמ' 45, שו' 14, ובשנו"ס שם.

759-60. ואודיע את חכמים. בכי"ע: את החכמים. סליק פירקא. ואח"כ מתחיל שם פרק חדש. אבל גם בד ובכי"ל אין כאן פרק חדש. ובכי"ו ובד אין כאן שום הפסק בין ההלכות, והכל היא הלכה אחת שם.