תוספתא כפשוטה על שבת י:יב

135-36. סלע שבים גבוה עשרה טפחים וכו'. ירושלמי פי"א ה"ה, י"ג ע"ב, בבלי עירובין ס"ז ב'.

236. לא מתוכו לים וכו'. כלומר, ואפילו בתוך ד' אמות, משום שאין מוציאין מרשות היחיד לכרמלית, עיין להלן.

3פחות מכן הרי זה מותר. ומטלטלין מכרמלית לכרמלית בפחות מד אמות, וכמו שאמרו בירושלמי הנ"ל: מכיוון שהים מקיפה מכל צד כמי שכולה כרמלית אחת (שהרי אין הפסק בין הכרמליות). 25 ודווקא משום שהיא כרמלית אחת, שהרי שיטת הירושלמי והתוספתא היא שאין מטלטלין לכתחילה מכרמלית לכרמלית, עיין מ"ש לעיל, שו' 6–7 סד"ה ומן העליונה, ובהע' 10 שם.

437. ובלבד שיהא כבית סאתים. תנאי זה עולה על הרישא, אם הסלע גבוה עשרה ורחב ארבעה, וכמו שפירשוה בירושלמי הנ"ל, 26 הלשון בירושלמי שם מסורסת, וצ"ל שם מיד אחרי הפיסקא שלעיל בתוספתא מה שכתוב להלן שם: ומטלטלין בה עד בית סאתים, ועיין בגליון הש"ס שם, בנועם ירושלמי. ומ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 172. אבל קשה להדחיק לתוך הירושלמי את פירוש הבבלי, עיין בס' ניר שם. וכן תירץ רבא בבבלי הנ"ל. אבל אם הוא יותר מבית סאתים, אף אם יש עליו בית דירה אסור לטלטל אפילו בו (אם אין שם מחיצה), שהרי קדמו מחיצותיו לדירה, וכמפורש בבבלי עירובין כ"ד א' ועוד. ובירושלמי הנ"ל: יותר מכאן נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות. 27 אעפ"י שהיא מחיצה גמורה לעשותה רשות היחיד בבית סאתים. ועיין היטב בבבלי עירובין ט"ו א' וסוכה כ"ד סע"ב ואילך. ועיין ירושלמי עירובין פ"י ה"ח, כ"ו ע"ב. ושיטת הירושלמי היא שכל מחיצה העולה מאליה אינה מתירה לטלטל יותר מבית סאתים. וכן אמרו בירושלמי עירובין פ"א ה"א, י"ח ע"ב (ובמקבילה שבסוכה פ"א ה"א): הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת. הדא דתימר על בית סאתים, אבל יתיר מבית סאתים נעשה כמחיצה שהוקפה זרעים וכו', כלומר, מכיון שהגפן והדלעת לא ניטעו לשם מחיצה, אפילו הדלה אותם בידים, 28 הירושלמי סובר שקורה משום מחיצה, ומחיצות המבוי אינן מתירות בלי הדלאת הגפן והדלעת. ואעפ"י שהדלה בידים (והוא עדיף מגדירת הפירצה שבבבלי עירובין כ"ד א') מ"מ סובר הירושלמי שאנו הולכים אחר עיקר הגפן והדלעת שהיא מחיצה שנעשתה מאליה. ועיין בתוספות סוכה כ"ה א' ד"ה קמה. אסור לטלטל במבוי אם הוא יותר מבית סאתים. וכן להלן שם פ"ב ה"א, כ' ע"א: הכותל (עיין מ"ש להלן עירובין פ"א הט"ו) והאילן ואישות קנים נידונין משום דיומד. עלו מאיליהן מטלטלין בהן עד בית סאתים. עשאן ביד (כלומר, נטען לשם כך) מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים. ובבבלי הנ"ל פירש רב אשי שאימתי אסור לטלטל מן הסלע לים דווקא אם אין הסלע יותר מבית סאתים, שמותר לטלטל בתוכו, אבל אם הסלע הוא יותר מבית סאתים שאסור מדרבנן לטלטל בתוכו, התירו כאן להוציא מרשות היחיד לכרמלית בתוך ד' אמות, 29 ובטעם הדבר אמרו שם שאם נאסור להוציא ממנו לים יסברו שהיא רשות היחיד גמורה ויבואו לטלטל בכולו, והעדיפו לבטל בכגון דא את האיסור של הוצאה מרשות היחיד לכרמלית בתוך ד' אמות, כדי שיתקיים הגדר של איסור טילטול בקרפף שלא הוקף לדירה יותר מבית סאתים. ודנו בו כדין כרמלית וכרמלית.