תוספתא כפשוטה על שבת י:טז

148. בתים שבספינה חייבין בעירוב. רוקח סי' קמ"ג, ראבי"ה ח"א סי' ר"א, עמ' 281, שם סוף סי' רל"ג, עמ' 324, סי' ת"ח, 38 תניא בתוספתא דשבת פדק עשירי (כ"ה בכי"א שם). והיה לפניו חילוק הפרקים כלפנינו וככי"ע. עמ' 466, שבה"ל השלם ענין שבת סי קי"א, סוף עמ' 82, מאירי עירובין מ"ג א' (59 ע"ב), שם צ' א' (139 ע"א), ועצם ההלכה גם בעבודת הקדש להרשב"א בית א', שער ד' סי' ח', ד"ו כ"ז ע"ב, והביאו במאירי שם. ונתבאר ברשב"א שם שמחיצות הבתים צריכות להגיע עד תקרת הספינה, או סמוכות לתקרה פחות משלשה אם המחיצה גבוהה שבעה ומחצה, ודינה כדין טרקלין מחולקת (עיין בבלי עירובין ע"ב א'-ב'). וכן כתב הרשב"א שם שאפילו בכגון דא המחיצות הן יותר גרועות ממחיצות טרקלין, מפני שלא נעשו אלא לצניעות, ואם יש שם חדר לגוי אוסר עליהם אפילו בחדרים. ובמאירי שם: "אבל מחיצות שבתוך הספינה אינן קבועות, אלא שעושה אותן כל אחד לעצמו לשעה לאכל שם בצניעות, ומחיצה העשויה לצניעות אינה מחיצה, כמו שבארנו בפרק שני" (כ"ה סע"ב). ולפיכך אוסר עליהם הגוי אפילו בחדרים. אבל מ"מ לעניין עירוב אין הבתים כאהלים שבשיירה, עיין ר"מ פ"א מה' עירובין ה"ג ומ"ש להלן עירובין פ"ב, שו' 20. נמצאנו למדים שיש כאן חידוש בתוספתא, ואין ללמוד הלכה זו מן הברייתא שלעיל שאין מטלטלין מספינה לספינה בלי עירוב, שהרי דופני הספינה הן מחיצות גמורות לעניין זה, 39 עיין בבלי עירובין צ' ב' ובתוספ' שם ד"ה דהא, ואף שמואל בעצמו אמר שם דהלכה כרב. ומעכשיו צ"ע למה השמיטו הר"מ, 40 ועיין היטב בקובץ על הר"מ פ"א מה' עירובין ה"ה ובמרכבת המשנה בה"ד שם. ברם בשושנים לדוד עירובין פ"ז מ"א הסיק שאין צורך בעירוב בשני בתים בלי חצר של רבים בנתים, אבל שתי ספינות כב' חצרות של רבים הן, עיי"ש, ואפילו אין בתים בספינה צריכים לערב. ובבבלי (ק"א ב') שאלו על משנתנו (פי"א מ"ה: ספינות קשורות זו מטלטלין מזו לזו): פשיטא? ותירצו: לא נצרכא אלא לערב ולטלטל (ועיי"ש בפירש"י). ואפילו אם נעמיד את משנתנו בשתי ספינות משא של יחידים (והמלחים הם עבדיהם וב"ב), אף על כך יש לשאול פשיטא, שהרי המשנה לא ירדה כאן להשמיע לנו חידוש זה של בעל שושנים לדוד, ואם נסבור שבכגון דא אין צורך בעירוב, הרי אין כאן חידוש בספינות מסתם שני בתים. אבל בירושלמי שם אמרו על משנתנו הנ"ל: והן שעיריבו, ומשמע מן הלשון שאין אפשרות לטלטל מספינה לספינה של שני אנשים בלי עירוב. ועיין מ"ש להלן עירובין פ"ה, שו' 22, ד"ה טרקלין. הטור והשו"ע את ההלכה שלנו, ולא הושלמה אלא בהגהת הרמ"א באו"ח סי' שס"ו ס"ק ב' ע"פ הב"י סוף סי' שפ"ב. ולעניין גוי שאוסר עליהם, עיין להלן שם בשבה"ל הנ"ל ובה"ג ד"ו, י"ז ע"א, כ"ז ע"ג, וד"ב, עמ' 81, ועמ' 131, ובאוה"ג עירובין, עמ' 55, ובהערות הר"ש הורוביץ לתניא רבתי ה' שבת סי' י"ט, עמ' 48, הערה מ"ז, והשוה רשב"א ומאירי הנ"ל. ועיין מ"ש להלן.

248-49. ושאר שאין להם בתים הרי הן כשרוין בחצר. בד: ושא' ספינו' שאין וכו'. וכן בכי"ל: ושאר ספינות שאין וכו'. וכנראה שהנכון כלפנינו, וכ"ה בכי"ע, בראבי"ה ובשבה"ל הנ"ל. וממש כסיגנון זה להלן עירובין פ"ב, שו' 20–21, וכע"ז הגיה הגר"א מדעתו. ופירושו ששאר האנשים שבספינה דינם כשרויין בחצר, ואינן צריכים עירוב, ואינם אוסרים זה על זה ולא על האנשים שבבתים שעירבו. אבל מתוך ההמשך בשבה"ל ועוד שכתבו: ואם אינם חלוקים וכו', משמע שפירושו "ושאר", ושאר ספינות, עיין בב"י טאו"ח סוף סי' שפ"ב. ועיין גם בראבי"ה סי' ר"א וסי רל"ג הנ"ל.