תוספתא כפשוטה על שבת י:טו
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 10:15
Open in the reader →143. ספינות קשורות זו בזו וכו'. כל הברייתא בשם התוספתא ברוקח סי' קפ"א, והוא העיר שהברייתא הובאה בבבלי פרק הזורק (ק"א ב'), וציין לבבלי עירובין כ' א', כ"ה א', מ"ד א', צ"ד א' (וכולם בעניין מחיצה שנעשית בשבת). ובס' והזהיר ויקהל, קכ"ז ע"א: שנו חכמים בתוספתא ספינות קשורות זו בזו וכו', כל הברייתא. וכבר הבאנו בתשלום תוספתא, עמ' 6, שכוונתו לברייתא שבבבלי הנ"ל.
2מעורבין ומטלטלין מזו לזו וכו'. כנראה, שהוי"ו נמחקה בנקודה למעלה, כלומר, קרי: מערבין וכו'. וכ"ה בד, בכי"ל, ברוקח ובבבלי הנ"ל. ובכי"ע: מטלטלין ומערבין מזו לזו וכו', כלומר, מטלטלין מזו לזו כשהן לאדם אחד, ומערבין כשהן של שנים. ובמשנתנו פי"א מ"ה: ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו וכו', ובירושלמי שם: והן שעיריבו. ובבבלי ק"א ב': לא נצרכה אלא לערב ולטלטל מזו לזו, וכדתניא וכו' (הברייתא שלנו).
343-44. הותרו חזרו לאיסורן. כלומר, אפילו הותר הקשר בשבת חזרו לאיסורן, ואין אומרים כאן הואיל והותרה מקצת השבת הותרה כולה, שהרי נעשה הפסק בין הספינות. (תוספות ק"א ב' ד"ה נפסקו עיי"ש). אבל בתוספות עירובין (י"ז א' ד"ה עירב) מוכח מדברי הר"י שדווקא אם הותרו בחול חזרו לאיסורן, אבל אם הותרו בשבת, אף בכגון דא אמרינן שבת שהותרה מקצתה הותרה כולה. ועיין גם ברא"ש שם פ"א סי' כ"ג. ועיין ר"ה פ"ג מה' עירובין הכ"ה ובמגיד משנה שם.
444-45. בין מזידין בין מוטעין חזרו להיתרן. בכי"ל: חזרו להיתרן הראשון. וכ"ה בבבלי. ונהלקו הראשונים אם ספינות שנקשרו במזיד חזרו להיתירן הראשון גם לעניין היתר טלטול, עיין ר"מ הנ"ל ספ"ג ובנו"כ שם ובתוספות ק"א ב' ד"ה כי. ועיין מ"ש להלן. ו"בין מוטעין" פירש"י: מתעסקין בדבר אחר לקשרו ונקשר מאליו. וכנראה שיש כאן מליצה רגילה, עיין להלן פי"ג סהי"ד, ביצה פ"ד סה"ד, ר"ה רפ"ב (כי"ע רפ"ג). ועיין רש"י ר"ה כ"ה א'.
545. מחצלות פרושות ברשות הרבים וכו'. בבא זו חסרה בכי"ע, אבל ישנה גם בד, בכי"ל, ברוקח ובבבלי הנ"ל ובכולם "ברשות הרבים" (בבבלי בדפוסים: לר"ה, והיא היא). ולפ"ז נראה שהפירוש הוא שהמחצלות היו פרוסות לרוחב רה"ר, בין כל חצר וחצר, 36 שהרי בתיהם היו פתוחים לחצרות, והחצרות לרשות הרבים, או למבואות. ולפעמים היו לחצרות פתחים גם מצד השני למבוי אחר, ואפשר היה לסתום אחד מהם. ולפ"ז יכולים בעלי החצרות שבין כל מחצלת ומחצלת לערב ביניהם ולטלטל מחצר לחצר דרך בין המחצלות הסתומות מכל הצדדים. ואם נגללה בחול אחת המחצלות שבאמצע נאסרו, שהרי יש כאן ארבע חצרות בין מחצלת ומחצלת, ולא עירבו אלא שתים שתים. ואם חזרו ופרסו אותן בשוגג אפילו בשבת הותרו לכ"ע. ואם פרסו אותן במזיד יש בה מחלוקת הראשונים שהבאנו לעיל. ועיין להלן עירובין פ"ז, שו' 54 ואילך. ובתוספ' ד"ה כי מוכח שר"ת לא גרס כאן בר"ה, עיי"ש, ולפי פירושנו לעיל, שיטת רבינו תם שם קיימת אפילו לגירסא רשות הרבים. 37 כלומר שהיו שם כמה מחצלות פרוסות לרוחב רשות הרבים, ולא נגללה אלא האמצעית, ואין כאן רשות הרבים, אלא מבוי סתום שלא עירבו בו. ובר"ן בסוגיין (ספי"א) הביא בשם ר"ת שאפילו נפרצו המחיצות החיצוניות בשבת ונעשתה ר"ה, וחזרו ופרסו אותן במזיד מותר לטלטל בתוכן, ולא אסר רב נחמן בבבלי שם לטלטל אלא במחיצות שנעשו מתחילה בשבת, אבל לא במחיצות שחזרו. ועיין בב"ח או"ח סי' שס"ב.
647. שכל מחיצה שנעשת בשבת וכו'. בבלי הנ"ל, עירובין כ' א', כ"ה א', תוספתא שם פ"ז הי"ג.