תוספתא כפשוטה על שבת יג:יא

150-51. אין משלחין איגרות ביד גוי בערב שבת וברביעי ובחמישי מותר. בבבלי הנ"ל: כיוצא בו אין משלחין איגרת וכו'. ובירושלמי פ"א ה"ח, ד' ע"א: אין משלחין איגרות ביד גוי לא בערב שבת ולא בחמישי בשבת, ב"ש אוסרין אפילו ברביעי. וב"ה מתירין. ובס' המנהיג ה' שבת סי' קמ"ו, ק"ד ע"א, העתיק: וב"ה מתירין אפילו בערב שבת. ובאו"ז ח"ב סי' קמ"ו, ל"ט ע"ג, גרס כלפנינו, אלא שאף הוא פירש שב"ה מתירין אפילו בערב שבת. ולפ"ז הברייתא שלנו היא לא כב"ש ולא כב"ה. ולהלן שם בבבלי: ת"ר אין משלחין איגרת ביד גוי ערב שבת אא"כ קוצץ לו דמים. [ואם לא קצץ] (כמו שמפרש רב ששת שם) ב"ש אומרים כדי שיגיע לביתו, וב"ה אומרים כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה וכו', והאמרת רישא אין משלחין. 44 כלומר, ברישא של הברייתא שלנו, כפירוש רש"י והר"מ בפירושו למס' שבת, עמ' קכ"א (עיין לעיל פ"א, הע' 9) ועוד, ודלא כהרא"ה שהביא בחידושים המיוחסים להר"ן, עיי"ש. הא דקביע בי דואר במתא, והא דלא קביע בי דואר במתא. ופירשו הר"ן והטור (או"ח סי' רמ"ז) שאם לא קביע בי דואר במתא ולא קצץ אין משלחין בערב שבת 45 עיין בב"ח על הטור שם מ"ש בשם בה"ג ה' שבת פ"א, י"ז ע"א. ולדעתו פירש בה"ג שלא ככל המפרשים, ולא זכיתי להבין מניין לו זה. ועיין גם בה"ג, ד"ב, עמ' 82, ומוכח שרש"י פירש ע"פ בה"נ. אבל משלחין בד' וה'. ולפ"ז הברייתא שלנו היא בכגון דא, והיא כב"ה. 46 אבל לשיטת הרי"ף והר"מ פ"ו מה' שבת סה"כ אין משלחין כלל אם לא קצץ, ועיין בשו"ת מהר"י בי רב סי' נ"ה ובב"י טאו"ח סי' רמ"ז, ומ"ש לעיל הע' 45.

251-52. אמרו עליו על יוסף הכהן וכו'. וכ"ה בירושלמי הנ"ל בשרי"ר, עמ' 69, ובבבלי בכת"י ואצל הראשונים, עיין דק"ס, עמ' 31, הערה כ', אלא ששם מוסיף: ואמרי לה על יוסף החסיד. וביוחסין השלם, 70 ע"א: ובפ"ק דשבת וכו' וכן בתוספתא בפרק י"ג. 47 והיה לפניו חילוק הפרקים כבכי"ו וכי"ע. ועיין לעיל פ"ז, הע' 49. אבל היו נוסחאות בבבלי שחסרה שם בבא זו. 48 דק"ס, עמ' 31, הע' ל', בשם ס' העתים [עמ' 12]. ואף חלק מן הרישא חסר שם בקצת נוסחאות, עיין מ"ש בשו"ת מהר"י בי רב הנ"ל.