תוספתא כפשוטה על שבת יד:יב

149. שחלים שטרפן מערב שבת וכו'. בבלי שבת ק"מ א' בשינוי סדר (כלומר, חרדל שלשו וכו' שחליים ששחקן 42 בכי"מ שם, וכן בה"ג שבת רפ"כ ד"ו י"ט סע"ד, ד"ב, עמ' 111, ובר"מ פכ"ב מה' שבת הי"ב: שטרפן, כגי' התוספתא. וכו' שום שריסקו וכו'). ושחלים הם תחלי בארמית, pepperwort, עיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 504, שו' 35–36.

249-50. ואין טורף אלא מערב, וממשך את החמיתה ונותן לתוכן. בבבלי הנ"ל: וממשיך לתוכן אמיתא, ולא יטרוף אלא מערב. ופירש"י: וממשיך. נותן. ולא יטרוף. כדרך שטורפין ביצים בקערה שמכה בכח. ומנוסח התוספתא 43 וכן בה"ג הנ"ל (בבבא של "שום שריסקו"): וממשיך את אמיתא ונותן לתוכו. מוכח שאין לפרש ממשיך, נותן. ובמאירי שם: וממשיך לתוכה אמינתם (צ"ל: אמינתא) וכו', והיא יבשה ושחוקה מאתמול, ונעשית אבק, ונאכלת עם השחלים, ואמר שמעפר 44 כן פירש את המלה "ממשיך", והיינו שממשיך את האבק מתוך שפופרת. באותו אבק עליהם. ובלבד שלא יטרוף אלא מערב שבת וכו', ולא יטרוף אלא מבערב . וכן בכי"מ בבבלי שם: ולא יטרוף אלא מערב שבת. וכן בכ"י אוקספורד שם: ולא יטרוף אלא מבערב . וכן בחידושים המיוחסים להר"ן שם: ולא יטרוף אלא מערב שבת. כלומר, לא יטרוף בכף שמערב ומכה אותו בכח כדרך שעושה בחול אלא מערב שבת, אבל בשבת לא, אלא ממחה אותו וכו'. וכן הגירסא "מע"ש" גם בס' יריאים השלם סי' רע"ד, קל"ד ע"א. אבל בס' יריאים הנדפס מכבר סי' ק"ב, ד"ו ל"ח ע"א: ולא יטרוף אלא מערב. ואין ספק שהנכון הוא כגי' התוספתא והבבלי בהוצאות שלנו, 45 וכ"ה בה"ג הנ"ל (לעיל הע' 42), בר"ח, ברי"ף פ"כ סי' תקי"ח, ובר"מ פכ"ב מה' שבת הי"ב. ופירושו שאינו מכה ומחבט בכח, אלא מערב ובולל בנחת. ולמעשה אין הבדל בין הגירסאות.