תוספתא כפשוטה על שבת טז:ג
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 16:3
Open in the reader →16. אין שורין את החלתית בשבת. בכי"ע: אין שורין את החלתית בפושרין, וכ"ה במשנתנו פ"כ מ"ג, אבל בתוספתא אין לגרוס כן, עיין להלן. וחילתית הוא מין ירק שמשתמשים בו לתבלין ולרפואה, Asa foetida, עיין מ"ש לעף בפלורה ח"ג, עמ' 454. ואמרו בבבלי ק"מ א' שאין שורין אותה משום עובדין דחול.
2ר' יוסה או' בצונן מותר וכו'. כלומר, ר' יוסי חולק על הת"ק שאסר לשרות את החלתית מכל מקום. וכן אמרו בבבלי ק"מ א' על משנתנו הנ"ל ששנתה אין שורין את החלתית בפושרין (כלומר, בפושרין דוקא): מתניתין יחידאה הוא, דתניא אין שורין את החלתית לא בחמין ולא בצונן, ר' יוסי אומר בחמין אסור בצונן מותר. ועיין גם בירושלמי בסוגיין פ"כ ה"ג, י"ז ע"ג.
37. אין מזלחין את הבית וכו'. וכ"ה בד ובכי"ל. וכן בערוך ערך זלח: בסוף תוספת שבת אין מזלחין את הבית בכל מיני זלחין. אבל בכי"ע: אין מזלחין את החבית וכו'. ולעיל פ"ט, שו' 38 ואילך: והמרבץ וכו' שבות. ועיין מ"ש לעיל שם בשיטת הירושלמי והבבלי בזה. והתוספתא משמיעה לנו שאין מזלפין את הבית בכל מיני זלפין, ואפילו בזלפין הנותנין ריח טוב, שכוונתו לפזר את הריח ולא לרבץ. ובבבלי צ"ה א' מסיק: והאידנא דסבירה לן כר' שמעון שרי אפי' לכתחלה.
4אבל ממלא חבית מים ושופך ושונה וכו'. כלומר, דווקא לזלוח אסור שהרי סוף כל סוף מתכוין לרבץ, אלא שאין כוונתו למלאכת דישה, או להשוואת הגומות (עיין מ"ש לעיל פ"ט הנ"ל), אבל כשהוא שופך את המים, מפני שהוא צריך לחבית אינו מתכוין לרבץ כלל, ואין דרך הרבצה בכך, ולפיכך מותר להערים. ובבבלי צ"ה א': דתניא הרוצה לרבץ את ביתו בשבת מביא עריבה מלאה מים ורוחץ פניו בזוית זו, רגליו בזוית זו וכו', תנא אשה חכמה מרבצת ביתה בשבת. ועיין ירושלמי תרומות פ"ב ה"ג, מ"א ע"ג, ובמקבילות. ועיין מ"ש לעיל ח"א, סוף עמ' 462. והסיגנון "שופך ושונה" גם לעיל פ"ג, שו' 28.