עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתוספתא כפשוטה על שבת

תוספתא כפשוטה על שבת ג:כ

תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 3:20

Open in the reader →

143. אין טומנין את החמין כתחלה בשבת וכו'. בס' המפתח להר"ן ל"ד א': ופירוש דילה בתוספת' אין טומנין את החמין בתחלה בשבת. 35 כ"ה בקטעים שפרסם ר"ש אברמסון בתרביץ שכ"ו, עמ' 56. ובדפוסים חסרה המלה "בשבת". ובירושלמי ספ"ד, ז' ע"א: תני אין טומנין חמין משחשיכה אבל מוסיפין עליהן כסות וכלים. ובבבלי נ"א א': 36 כגי' כתי"י וראשונים, עיין דק"ס, עמ' 99. "אין טומנין את החמין בדבר שאינו מוסיף הבל אבל אם בא להוסיף מוסיף וכו' ", כל הברייתות עד סוף פירקין.

244. רבן שמעון בן גמליאל או' נוטל את הסדין וכו'. בירושלמי לא הובאו דברי רשב"ג, ואמרו שם: כמה יהא עליהן ויהא מותר לכסותם? ר' זריקן בשם ר' חנינה אפילו מפה. אמר ר' זעירא ובלבד דבר שהוא מועיל. א"ר חיננא כל הדברים מועילים וכו'. והמשא והמתן הוא לדברי ת"ק. ועיין להלן. ובבבלי הנ"ל: כיצד הוא עושה רשב"ג אומר נוטל את הסדינין וכו'. וכ"ה ("כיצד") בכל הנוסחאות של הבבלי (עיין להלן), ומשמע מתוך גירסא זו שרשב"ג מפרש את דבר הת"ק, ואומר שאינו מוסיף כלים על הראשון אלא מחליף בחמים מהם. וכן מובא בחי' הרמב"ן וכן, כנראה, היא דעת הר"מ בפ"ד מה' שבת ה"ד, כמו שהבין במגיד משנה, וכמו שהוכיח בס' חלקת בנימין (נגד דעת הכ"מ). אבל הרמב"ן דחה פירוש זה והוא מבאר שרשב"ג משמיע לנו שאפילו לא היה אלא סדין גרידא מותר להוסיף, וכדברי הירושלמי שהעתקנו לעיל. אבל בתוספות (נ"א א') ד"ה כיצד מחקו בבבלי את המלים "כיצד הוא עושה", ופירשו שרשב"ג חולק על הת"ק שלא התיר אלא להוסיף אבל לא להחליף. ורבינו יונה (מובא ברשב"א ובמיוחס להריטב"א) הביא סיוע לדבריהם מן התוספתא שלא גרסו כאן כיצד, אבל הוא מעיד שם שבבבלי גרסינן כיצד בכל הספרים, ודחה את פירוש בעלי התוספות, ופירש כמו שכתבנו לעיל בשם הרמב"ן.

345. ונותן את הגלופקרין. בערוך ערך גלפקר פירש: כסות עבה של צמר, והן הן גושפקי, וישנין תחתיחן בחרף וכו'. ועיין אוה"ג, עמ' 53. ואין ספק שצדקו בעלי המלונים שפירשו שהוא κερβικάριον, cervicarium, כר חם, וכן בסורית: קלביקרא. וכן בכמה נוסחאות של משנת כלים פכ"ט מ"ב: קלובקרין, עיין בפיה"ג שם, עמ' 76. וכן במכילתא מס' דעמלק פ"א, עמ' 180: וכי לא היה לו למשה כר אחד או כסת אחת או קלוקרון (ועיי"ש בשנו"ס) אחד. ובמכילתא דרשב"י שם, עמ' 122: וכי לא היה שם כסת אחת או גלובקרין וכו'. ועיין בס' אליהו זוטא פט"ו הוצ' רמא"ש, עמ' 198. (ע"פ המלונים). ומבעלי המלונים נעלמו דברי רב האי (הובאו ברש"י וברד"ק שופטים ד', י"ח) שפירש שגלופקרין היא שמיכה, עיי"ש. ויש להשלימו גם באוה"ג הנ"ל.

446. לא אסרו להטמין וכו'. רשב"א נ"א א' בשם התוספתא, כגירסתינו בערך. ובכי"ע: לא אמרו להטמין וכו'. וכ"ה ("לא אמרו") בבבלי נ"א א' בכי"מ, עיין דק"ס שם.

547. אבל מפנה הוא לתוך מיחם אחר וכו'. רשב"א הנ"ל. וכן ברש"י נ"א א' (בד' שונצינו, עיין דק"ס): אבל מפנה הוא למיחם אחר ומטמין, זהו לשון התוספתא. ובבבלי שם: אבל פינה ממיחם למיחם מותר. ומסתייע רש"י מלשון התוספתא שמותר לעשות כן לכתחילה. ועיין ר"מ פ"ד מה' שבת ה"ה, ובדק"ס, עמ' 99, הערה ע'.