תוספתא כפשוטה על שבת ה:ד
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 5:4
Open in the reader →19-10. יוצאין באיגד וכו'. וכ"ה בשינויי כתיב בכל הנוסחאות ובראשונים הנ"ל. אבל בשכל טוב הנ"ל: ויוצאין בעוקד וכו'. ועיין לעיל פ"ד, שו' 15.
210. וקושרו ומתירו בשבת. עיין מ"ש לעיל פ"ד, שו' 31, ועיין מ"ש להלן בשם הטור.
3ואספלנית שפרשה מן האגד וכו'. דרך הרופאים הקדמונים היה להכין אספלנית (σπληνίον), כלומר תחבושת של חלב ושעוה וכדומה, ולמרוח אותה על מטלית 16 עיין לעיל פ"ד, שו' 15–16, ד"ה ברם. וזהו האגד. ובטאו"ח סי' ש"א: אבל באגוד שכורך על הרטייה שלא תפל מעליו, יכול לילך בו, וקושרו ומתירו. 17 וכע"ז בצדה לדרך מאמר א', כלל א' פי"ז. וכוונתו לרישא לעיל, אבל מכאן למד את מהות האגד. וכן במאירי הנ"ל: "מן האגד, והוא מטלית של בגד הנמשחת ברטייה וניתנת על גבי המכה". וכשהאספלנית מתקשה היא יכולה לפרוש מן האגד.
411. מחזירה. וכ"ה בד. והנכון בכי"ע: מחזירה עם האגד. וכ"ה בר"ח, ברי"ף, בשכל טוב, 18 אלא ששם: עם העוקד, עיין מ"ש לעיל בפנים, שו' 9–10, ד"ה יוצאין. ברוקח, במאירי ובמגיד משנה הנ"ל. והדברים דבוקים לרישא ("קושרו ומתירו"), והכוונה שאם התיר את האגד וראה שהאספלנית נקלפה ממנו ואינה דבוקה לו מחזירה יחד עם האגד, ואין דינה כנפלה, שהרי לא נפלה מן האגד אלא פירשה ממנו, והיא טפלה לו. ובכי"ל: מחזירה מן האגד. וכ"ה ברא"ש בד"י. וברא"ש בד"ח: מחזירה תוך האגד. יוצאין באספלנית ובמלוגמא וכו'. כבר כתבנו לעיל ח"ב, עמ' 663, שהמלוגמא (μάλαγμα) היא תחבושת של קמח וכדומה, והרטייה היא בסממנים של רפואות. ועיין מ"ש לעיל בסמוך ד"ה ואספלנית.