תוספתא כפשוטה על שבת ו:ז
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 6:7
Open in the reader →117. אכול תמרה חזרת זו שתהא זכרני וכו'. בכי"ע, בכי"ל ובילקוט: אכול תמרת 51 כלומר הגבעול שלא נגמר לגמרי, עיין תוספתא פרה ספי"א (בדפוסים ספ"י). החזרת זו וכו'. 52 בילקוט ד"ר בטעות: שתהא מבריני בה, אבל בילקוט כת"י לנכון: שתהא זכרני בה. וכנראה שהאמינו שהחזרת 53 החסא, עיין מ"ש ר"ע לעף, פלורה ח"א, עמ' 426 ואילך. מועילה לזכרון, וחז"ל חשבוה לאמונה טפלה מדרכי האמורי. ופליניאוס 54 תולדות הטבע ס"כ פכ"ו סוף סי' ס"ד. כותב שיש אומרים שהחזרת מצללת את החושים. 55 Ut aliqui tradiderunt sensus purgant.
2אל תאכילני פני ברקית. בכי"ע, כי"ל וילקוט: מפני ברקית, 56 אלא שבכי"ע ובילקוט: אל תאכלנה. וכן צ"ל לפנינו. וברקית היא מחלת עינים שטיבה המדוייק לא נתברר. 57 עיין להלן פ"ח ה"י, שו' 28. וכבר העיר לנכון ר"ע לעף 58 פלורה ח"א, עמ' 428. על דברי פליניאוס הנ"ל 59 ס"כ ספכ"ו סי' ס"ח. שכתב: ויש אומרים שהאוכל חזרת לעתים תכופות יותר מדאי לוקה בראייתו, ועיי"ש עוד דוגמא. וכנראה, שההמון האמין שהאוכל חסא סופו לקבל ברקית מסבות חיצוניות, מחמת הכשוף שבחזרת.
318. השוק 60 מלה זו נכתבה פעמיים בכ"י, בסוף העמוד ובתחילת העמוד הבא, ובשניהם: השוק. בארונו של מת שתראנו בלילה. בד: חשוך בארונו וכו', וכ"ה בא"ח הנ"ל. ובכי"ע: נשוק בארונו של מת כדי שתראנו (והמלה "בלילה" חסרה שם). ובכי"ל: חשוק בארונו וכו'. ובילקוט הנ"ל (וכ"ה בכ"י): חשוק ארונו של מת שתראנו הלילה. ובל"ב מדות: דבוק בארונו של מת וכו'. וקשה להכריע בין הנוסחאות, ועיין מ"ש להלן בסמוך. ועיין ר"מ פי"א מה' ע"ז הי"ג.
4אל תישק בארונו של מת וכו'. וכ"ה בכי"ע. ובד: אל תישן וכו'. ובכי"ל: אל תחשוק וכו'. ובילקוט: אל תחשקנו שלא תראנו הלילה. ובא"ח, ריש עמ' 620: לא תחשוך שלא תראנו. ובל"ב מדות הנ"ל: אל תדבק בארונו שלמת כדי שלא תראהו בלילה. ורוב הגירסאות מקיימות את הנוסח "חשוק" (ומכאן: השוק, חשוך) שתרגמוה נשוק, דבוק, וכדברי הבבלי (ע"ז ל"ה א'): ישקני מנשיקות פיהו וכו' השוק שפתיך זו בזו. לוי הנ"ל (לעיל הערה 2), עמ' 33, מביא אמונה טפלה שרווחה בפורטוגל לנשק את סוליית מנעל המת, כדי שלא לחלום על המת.
519. שתהא חולם חלומות. כ"ה בכל הנוסחאות, וכ"ה בילקוט. אבל בד: חלומות טובות.
620. שלא תהא חולם וכו'. בילקוט בד"ר ובכ"י: שתהא חולם וכו', אבל בכ"י תוקן בין השורות: שלא.
7שב על המכביד וכו'. וכן בילקוט: שב על מכבד וכו'. ובא"ח: שב על המשבר וכו'.