תוספתא כפשוטה על שבת ח:כא

149. קנה כדי לעשות קולמוס וכו'. פיסקא ממשנתנו פ"ח מ"ה, ומוסיפה התוספתא את שיעור הקולמוס, כדי שיגיע לקשרי אצבעותיו. וכן בבבלי פ' ב': תנא קולמוס המגיע לקשרי אצבעותיו. ובירושלמי (פ"ח ה"ה, י"א ע"ב) היא מימרא של ר' חייה בשם ר' יוחנן. ונסתפקו בירושלמי ובבבלי שם אם מספיק בשהוא מגיע עד הקשר העליון, או שצריך להגיע עד הקשר התחתון. 79 ועיין מ"ש בתרביץ ש"ב, עמ' 236, הע' 3. ובר"מ פי"ח מה' שבת ה"ד: קולמוס המגיע לראשי אצבעותיו. ועיין בתוספ' רע"א למשנתנו. ועיין בח"ד ובספרו שושנים לדוד למשנתנו.

250. בילס כדי לעשות ממנו צנירה קטנה. והכוונה לבולס (נסכא, βωλος) של מתכת. וכן להלן פ"י ה"ה: נחשת כדי לעשות ממנו צינירא קטנה. ועיין מ"ש לעיל, שו' 39, ד"ה פחמין. אבל בכי"ע: בולס כדי לעשות ממנו צלוחית קטנה של פילייטון. וכע"ז בכי"ל. ובד: בולמס לעשו' הימנו קטנ' צלוחי' של פלטון. וכנראה שצ"ל בד: בולוס לעשו' הימנו [צנורה] קטנה, צלוחית של פליטון, כלומר הרכבה של שתי הנוסחאות. ולפי גירסת כי"ע וכי"ל הכוונה היא לבולוס של זכוכית, 80 עיין מכילתא בשלח מס' דויהי פ"ד, עמ' 101. והיא חתיכה עבה של זכוכית 81 ואינה ראויה (מחמת עוביה) לא לגרור בה ולא לפצוע נימין בה. שהיו מתיכים אותה ועושים ממנה כלים. וצלוחית של פולייטין היא כלי זכוכית הקטנה ביותר, עיין במשנתנו פ"ח סמ"ב. ועיין מ"ש לעיל ספ"ד, שו' 35.

351. כדי לפצע בה שתי נימין כאחת. וכ"ה בבבלי פ"א א'. ונראה בפירושו שזכוכית חדה צריך שיהא בה כדי שיוכל לחתוך שתי נימין כאחת מן האריג. 82 עיין להלן כלים ב"ב פ"א ה"ה, נגעים פ"ה הי"א ומ"ש בתס"ד ה"ג, עמ' 187. ועיין מ"ש קרויס בקדמוניות התלמוד ח"ב, עמ' 127. והעיר לי פרופ' יחזקאל קוטשר על שרי"ר, עמ' 86, שו' 5: והפוצע שני חוטין נדר, וקרוב לוודאי שצ"ל שם: גדד, והירושלמי מפרש מהו פוצע, עיין במאמרו של קוטשר בתרביץ שט"ז, עמ' 45, וסוף עמ' 47 ואילך על גדד (=פצע) כדיבור טכני במלאכת האריגה. ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 1221, אלא שלא באר את העניין כל צרכו. וחכם עדיף מנביא (עיין תרביץ, עמ' 45 הנ"ל), שכן כתב רב סעדיה בס' האגרון שלו (תרביץ שי"ט, עמ' 100): גדד אורג, מן קפדתי כאורג חיי (ישעי' ל"ה, י"ב) ותרג' יונתן אתקפלו כנוול גידודין חיי וכו'. ועיין בפירש"י ע"ג א' ובחידושים המיוחסים להריטב"א ובמאירי ובחידושים המיוחסים להר"ן ע"ג א' ובמלא"ש פ"ז מ"ב. 83 במה"ג שמות, הוצ' ר"מ מרגליות, עמ' תשכ"ח: מאי בציעה הואי במשכן, שכן עושין האורגין אם טעו ועשו תכלת במקום ארגמן, או ארגמן במקום תכלת, בוצעין אותן וחוזרין ואורגין כסדר. ועיין ר"מ ספ"ט מה' שבת. ובמשנתנו פ"ח מ"ו: זכוכית כדי לגרור בו ראש הכרכד. וכבר העיר במאירי על הברייתא שלנו בבבלי: אידי ואידי חד שיעורא הוא. ולפיכך הביאה הרי"ף פ"ח סי' שצ"ז והר"מ פי"ח הי"ב. ועיין בירושלמי פ"ח ה"ו, י"א סע"ב, בירושלמי כפשוטו, עמ' 157, ועמ' 201.