תוספתא כפשוטה על שבת ח:לד

174-75. המוציא מן בהמה מן חייה מן עופות וכו'. בד: המוציא מין בהמ' מן חייה וכו'. ובכי"ע ובכי"ל: המוציא בהמה חיה ועוף וכו'. וכ"ה בבבלי צ"ד א'. וכע"ז בירושלמי פסחים פ"ד ה"ג, ל"א ע"א. ובירושלמי ע"ז פ"א ה"ו, מ' ע"א: דתני הוציא מן הבהמה ומן החיה ומן העופות וכו'.

275-76. חיין פטורין. בבבלי הנ"ל העמידוה שלא נחלקו החכמים על ר' נתן אלא בבהמה שמכבידה את עצמה כשנושאים אותה אבל באדם אף הם מודים שהחי נושא את עצמו, ומשנתנו פ"י מ"ה ("את החי במטה") היא ככולי עלמא. ועיין בתוספות שם ד"ה אבל. ובירושלמי הנ"ל מוכח שאף באדם חולקים החכמים על ר' נתן עיי"ש, ועיין בסוגיית הבבלי כאן. ומ"מ אף בירושלמי (פ"י ה"ו, י"ב ע"ג) אמרו על משנתנו הנ"ל ("את החי במטה פטור אף על המטה"): דחייא טעין גרמיה, ולא העירו שמשנת יחיד היא.