תוספתא כפשוטה על שבת ט:א

11-2. מפני שמתקינן לנשבים. וכ"ה בכי"ל. ובכי"ע: לנישבין. ובד: לכשפי', וצ"ל: לנשפים (=לנשבים), כלומר רשתות לצוד בהן חיות ועופות. ובירושלמי (פ"ח ה"ב, י"א ע"ב): שכן מתקינין אותן לנשבין. ובבבלי צ' ב': שמצניעין אותן לנישבין. ומתקינן שבתוספתא ושבירושלמי פירושו מכין ומזמין אותן, עיין מ"ש לעיל פ"א הערה 38. 1 וכבר העירותי שם שבמשנת כלים מצוי מאד תקן, התקין במשמעות הכין. וכן מותקן מתוקן שבב"ר פ"ל, ח', עמ' 274 (כמה פעמים באותו עמוד) ובמקבילות, פירושו מוכן. ועיין מ"ש רמא"ש במבואו לסדר אליהו רבה, ריש עמ' 120. ואני מעיר על כך מפני שתכופות לא עמדו על פירושה. וכן לדוגמא בירושלמי ברכות פ"ז ה"ה, י"א סע"ג: דר' יונה טעם כסא ומתקן לה וכו', ופירושו שר' יונה היה טועם את הכוס בליל שבת ומכין אותה למחר, ומכאן הוכיח הירושלמי שמלא אותה יין, שאם השלים בה מים, הרי שנינו השותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה דמו בראשו. ועיי"ש במפרשים שנדחקו. ועיין בהוספות ר' אליהו אשכנזי לס' השרשים לרד"ק ערך תקן.