תוספתא כפשוטה על שבת ט:כ
תוספתא כפשוטה על שבת · Tosefta Kifshutah on Shabbat 9:20
Open in the reader →157. אין יונקין מבהמה טהורה ביום טוב וכו'. לפי פשוטו משמע שבבריא עסיקינן, ואעפ"י שהוא מצטער מחמת צמאון, ואעפ"י שאין כאן אלא מפרק כלאחר יד, ואוכל נפש ביו"ט. ועיין מ"ש להלן.
2ואין צריך לומ' בשבת. בבבלי כתובות ס' א': תניא ר' מרינוס אומר גונח יונק חלב בשבת, מאי טעמא יונק מפרק כלאחר יד, ובמקום צערא לא גזרו רבנן. ופירשו הרי"ף (כאן פכ"ב סי' תקמ"ד), הר"י 74 עיין בתוספות כתובות ס' א' ד"ה גונח, יבמות קי"ד א' ד"ה שבת. ועוד שר' מרינוס חולק על הת"ק שם ועל אבא שאול להלן, ומתיר אפילו בשבת בחולה שאין בו סכנה. ועיין מ"ש להלן בשם הר"ח. ובפיסקי רי"ד יבמות פי"ד סד"ה תניא כתב: ונ"ל דלא גרסינן התם (כלומר, בכתובות) בשבת, אלא ביו"ט.
358. יונקין היינו מבהמה טהורה ביום טוב. להלן נדה פ"ב ה"ה: יונק תינוק מן הנכרית ומהבהמה טמאה, ומכולן הוא יונק ואפילו בשבת. היה גדול אסור. אבא שאול אומר יונקין היינו מבהמה טהורה ביום טוב. וברייתא זו (ולא הברייתא שלנו כאן) הובאה בבבלי יבמות קי"ד א'. ואמרו שם עליה: היכי דמי, אי דאיכא סכנה אפילו בשבת נמי, ואי דליכא סכנה אפילו ביום טוב אסור, לא צריכא דאיכא צערא, וקסבר מפרק כלאחר יד הוא, שבת דאיסור סקילה, גזרו רבנן, יו"ט דאיסור לאו, לא גזרו רבנן. ועיין בדברי ר' מרינוס שהעתקנו לעיל. וברמב"ן שם: ור"ח ז"ל כתב כאן 75 כלומר, בכתובות. ובד"ה כאן קמ"ה א': ומפרקינן לא צריכה דאית בה צערא, וסברא מפרק כלאחר יד הוא וכו'. ורבינו מפרש כאן את שיטת אבא שאול, ולא את שיטת ר' מרינוס. האי צערא סכנה היא, 76 כלומר, שהוא מצטער כל כך שיש לחשוש שמא יסתכן מחמת הכאב. כי היכי דלא תקשי לך מהאי דיבמות וכו'. וכן ברי"ף פכ"ב הנ"ל: וחזינן מאן דקא מוקים לה להא דר' מרינוס בצערא דאית ביה סכנה, כי היכי דלא תקשי ליה וכו'. וברור שכיוון לדברי הר"ח הנ"ל. 77 וכבר העיר בתשב"ץ ח"ב סי' רע"ב: ובכל מקום שכתוב בהלכות, ואיכא מאן דאמר הוא ר"ח ז"ל. ונפשט ספיקו של ר"א אפטוביצר בהערותיו להראבי"ה ח"א סוף סי' ש"ל, עמ' 373, הע' 7. וכן בס' הפרדס לרש"י, ח' ע"ד, מס' האורה, עמ' 52: יונק מפרק כלאחר יד, ובמקום סכנה לא גזרו בה רבנן. והנה מדברי הברייתא כאן ברור שהת"ק חולק על אבא שאול, שהרי כאן לא נזכר כלל קטן שסתמו מסוכן אצל חלב (עיין ביבמות שם), ומשמע מסתמיות הלשון שבבריא אנן קיימין, אלא שמצטער מחמת צמאונו, 78 וכמו שכתבנו לעיל, וכשיטת ר"ת בתוספות יבמות וכתובות הנ"ל (לעיל הע' 74). ובו אוסר הת"ק ואבא שאול מתיר. ועיין ברמב"ן כתובות הנ"ל ד"ה גונח ומ"ש בתוספות ר"י הלבן בכתובות, עמ' ס"ג (אלא שסוף דבריו שם מגומגמים מאד, עיי"ש).