תוספתא כפשוטה על שבת ט:ה

18-9. ברזל ר' שמעון בן לעזר אומ' כדי לעשות ממנו דרבן. כלומר, כשיעור עוקץ חד של ברזל. ובס' השרשים לר"י אבן ג'נח ערך דרב, הוצ' בכר, עמ' 112: ראיתי לרב שרירא גאון ז"ל, דרבן כמו מחט גסה שנותנין אותו במלמד הבקר בשעת חרישה, שכל זמן שהוא הולך נכחו במעגליו אינו מכאיבו, וכל זמן שמתעקם נכנס בבשרו ומכאיבו, נמצא מכונו לתלמיו. ועיין רש"י ורד"ק ש"א י"ג, כ"א. ובמשנתנו פ"ט מ"ו: ומיני מתכות כל שהן. ושאלו בבבלי שם (צ' א'): למאי חזו? תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר שכן ראוי לעשות ממנה דרבן קטן. ועיין בפיה"מ להר"מ שם. וכן שם ק"ג א': החורש כל שהוא וכו', למאי חזי? חזי לביזרא דקרא. ועיין גם בירושלמי שם פי"ב ה"ב, י"ג ע"ג, ובמקבילות. ועיין או"ז ח"ב סי' נ"ה, י"ב ע"ב. הרי לך שכל שהוא שבמשנתנו לאו דווקא ובשבת "מידי דחזי" בעינן, 9 עיין בבלי ק"ב ב' ובתוספ' שם ד"ה כל שהוא, ק"ג ב' ד"ה המעבד ועיי"ש קכ"ג א'. ועיין מ"ש הגר"י שור בהערות לס' העתים, עמ' 348, הע' ס"ו. שהרי אין כאן כלי שלם. ושמא אף בכלי שלם אנו זקוקין למידי דחזי ו"כל שהוא" לאו דווקא, לא לעניין טומאה ולא לעניין שבת, עיין בבבלי ס"ג ב' ובתוספות שם ד"ה אריג, 10 אמנם לפי פירוש הרשב"א שם אין ראיה מהתלמוד עצמו. ובר"מ פכ"ג מה' כלים סה"ג ובהשגות שם. ועיין מ"ש הרחיד"א ביעיר אוזן, עין זוכר מערכת כ' אות כ"א (בשם כללי ר"ב אשכנזי) ובתיו"ט מקוואות רפ"ג. ועיין מ"ש להלן. ובר"מ פי"ה מה' שבת ה"ה: מיני מתכות הקשים, כגון נחשת וברזל, כל שהן. ונקט נחושת וברזל דווקא (פרט לעופרת ובדיל) ע"פ התוספתא כאן, כמו שהעיר במרכבת המשנה שם.

29. כדי לעשות ממנו צינירא קטנה. כלומר, קרס קטן. ועיין בבבלי הנ"ל, ומשמע שם שאף שיעור הצינירא הוא ה"כל שהוא" שבמשנתנו הנ"ל, עיין מ"ש לעיל. ולעיל פ"ח, שו' 39, שנינו: פחמין כדי לעשות מהן צינירה קטנה. ולפ"ז אף שיעור הפחמין בכל שהוא כדין הגחלת שלעיל. ועיין מש"ש. ועיין לעיל פ"ח שו' 50, ד"ה בילס.

3נעורת של פשתן וכו'. במשנתנו רפ"ב: אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן. ובבבלי שם (כ' ב'): ולא בחוסן. א"ר יוסף נעורת של פשתן. ובתוספות בכורים כאן: משמע דנעורת חזי לפתילה, וצ"ע בש"ס רפ"ה. וכנראה שיש שם ט"ס, וצ"ל: רפ"ב. ברם דברי ר' יוסף נדחו שם מן הפסוק בישעי' והסיק אביי: כיתנא דדייק ולא נפיץ. וכן בירושלמי שם: ולא בחוסן וכו', פשתן שלא ננערה, ולפ"ז אין מדליקין אלא בפשתן שננערה, והיא נעורת של פשתן שלנו. ובמרומי שדה לנצי"ב הביא מכאן ראייה לשיטת רש"י כ"ז סע"ב שאין מדליקין בצמר גפן, שהרי במוציא צמר גפן אמרנו לעיל (שו' 5) ששיעורו הוא כמלוא היסט הכפול, ובנעורת של פשתן שהיא ראויה לפתילה חייב בשיעור פתילה קטנה שהיא פחותה ממלוא היסט כפול. ברם רוב הראשונים חולקים על רש"י, ופשיטא שאין מכאן סתירה לדבריהם, שהרי אמרו (בבלי ע"ח א'): אזול רבנן בתר דשכיחא לקולא, וצמר גפן לא היה שכיח כ"כ בימיהם לפתילה.