תוספתא כפשוטה על סוטה יד:ה

116-18. משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים, רבה שוחד והוטה משפט וכו'. בבלי הנ"ל. ופירש"י: הדיינים מטילים מלאי פרקמטיא שלהם על בעלי בתים היודעים בטיב סחורה שישתכרו הדיינין על ידו. ועיין רש"י פסחים נ"ג ב', ד"ה מטיל מלאי. ועיין מ"ש להלן שו' 23–24, סד"ה ר' יהוד'. ובאסתר רבה (פתיחה אות ט') נמסרו בשם רבן גמליאל חמשה דברים: מן דסגו דייני שיקרא סגו סהדי שיקרא וכו', ועיין בהגהות הרד"ל שם. ועיין בריש מדרש אבא גוריון.

221-22. וכי לקחו שוחד ומשפט הטו. כלומר, כיצד אפשר לומר (ש"א ח', ג'): ולא הלכו בניו בדרכיו ויטו אחרי הבצע ויקחו שוחד ויטו משפט , והרי מן הלשון ולא הלכו בניו בדרכיו משמע "בדרכיו הוא דלא הלכו, מיחטא נמי לא חטאו" (בבלי שבת נ"ו א'), ועיי"ש נ"ו ב' ("כלבב דוד אביו הוא דלא הוה, מיחטא נמי לא חטא"). ובב"ר פפ"ה, י"ב, עמ' 1047: איפשר בני שמואל הצדיק עושין כן, כלומר, אתמה. ועיין הלשון במדרש שמואל פ"ז, ד', הוצ' בובר, עמ' 26.