תוספתא כפשוטה על סוטה ב:ז

140. האיש זכיי בבתו ובקדושיה, בכסף, ובשטר, ובביאה וכו'. וכ"ה ("ובקידושיה") גם בד. ובכי"ע ובקג"נ: בקידושיה וכו', והיא היא, עיין במבוא לנוה"מ למהרי"ן אפשטין, עמ' 1080 ואילך. ובכ"י תימני קדום: 37 הוצ' ר"י קאפח בתלפיות ח"ח, ניו-יורק ניסן תשכ"א, עמ' 131. והם קטעים ממגילת סתרים לר"נ, עיין מ"ש לעיל ח"ה (כתובות), עמ' 263, הערה 24. וכבר אמרה המשנה במסכת סוטה וכו' (ספ"ג) האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה וכו', ובתוספתא האיש זכאי בבתו בקדושיה בכסף בשטר ובביאה, מה שאין כן האשה. וקיצר את לשון התוספתא. ובתוספות כ"ג ב', ד"ה מה: ולא קתני התם (כלומר, בתוספתא) כל הני דמתני' אלא דזכאי בבתו, משום דמפרש התם בכסף בשטר ובביאה.