תוספתא כפשוטה על סוטה ג:א

11-2. היה ר' מאיר אומ' מניין אתה אומ' וכו'. בילקוט המכירי תהלים פק"ו, ה"ב, עמ' 164: תוספתא היה ר' מאיר אומר מנין שבמדה (כגי' כי"ע) וכו'. וכל הברייתא שלנו בירושלמי פ"א ה"ז, י"ז ע"א, בבבלי ח' ב', 1 בכי"מ, באגדות התלמוד ועוד לנכון: ר' מאיר. אבל בהוצ' שלנו: ר'. עיי"ש בגליון, והוא חילוף מוטעה רגיל מאד. מדרש תהלים פפ"א, הוצ' בובר, עמ' 364, במ"ר פ"ט, כ"ד. ותחילת הברייתא גם בבבלי סנהדרין ק' א'.

22-3. שבמדה שאדם מודד, בה מודדין לו. משנתנו פ"א מ"ז, מכילתא בשלח, פתיחתא, סוף עמ' 78, שם עמ' 81, ספרי בהעלותך פיס' ק"ו, עמ' 105, מגילה י"ב ב', פסיקתא רבתי פל"ט, הוצ' רמא"ש קס"ה ע"ב. ועיין בבלי סנהדרין צ' א'. ועיין בציונים שציינתי בס' היובל לכבוד ר"ל גינזבורג, עמ' רס"ג, הערה 106, עיין מש"ש, ועיין מ"ש ר"א אורבך בספרו חז"ל, פרקי אמונות ודעות, עמ' 387, הערה 63.

33. שנ' בססאה וכו'. בד, כי"ע ובמקבילות הנ"ל (שו' 1): בסאסאה. וכ"ה בפסוק. ופירש"י: בתוך אותה סאה עצמה, כשאתה משלחה לאבדון תריבנה.

45-6. מנין מדד בקב, וחצי קב, תרקב, וחצי תרקב. בכי"ע: מנין לרבות תרקב וחצי תרקב. וכ"ה בירושלמי ובבבלי הנ"ל.

56-7. רובע, וחצי רובע, תומן, ועוכלה. כ"ז חסר בכי"ע, אבל ישנה בד, ובמקבילות. ועיין להלן ב"ב פ"ה ה"י, וברשב"ם שם פ"ט ב'. ועיין ערך מלין של רח"י שעפטיל ערך עוכלא וערך תומן.

611-12. מצטרפות לחשבון גדול, ת"ל אחת לאחת וכו'. ועיין בירושלמי הנ"ל (בשם "דבר אחר") ובבית תלמוד של ווייס ח"ד, עמ' 15 ועמ' 105. והפתגם (לעניין חומריות) אצל Hesiodus בספרוOpera et Dies 361–362. והסופרים היונים השתמשו בו 2 עיין, לדוגמא, ב-Moralia של פלוטרכוס 76c, ועוד. לעניין זכויות ומדות טובות (נגד הסטואיקנים), וחז"ל לעניין עבירות.