תוספתא כפשוטה על סוטה ד:ד
תוספתא כפשוטה על סוטה · Tosefta Kifshutah on Sotah 4:4
Open in the reader →169-70. באברהם הוא אומ', ואל הבקר רץ אברהם וכו'. מכילתא בשלח, פתיחתא, עמ' 81, ב"ר פמ"ח, י', עמ' 488, בבלי ב"מ פ"ו ב' ומדרשות שצוינו לעיל שו' 25–26, ד"ה באברהם הוא אומ' יקח נא מעט מים. ועיין בפסיקתא רבתי שצוינה שם.
273-75. שתי אמות היתה גבוהה מן הארץ דברי ר' עקיבא. וכ"ה בד. ובכי"ע: וכמה היתה גבוהה מן הארץ שתי אמות וכו'. וכע"ז בקג"נ. וכ"ה סתם במכילתא ויסע פ"ג, עמ' 163, מכילתא דרשב"י שם, עמ' 109, ספרי בהעלותך פיס' צ"ז, עמ' 97. והוא ע"פ פשוטו של מקרא (במדבר י"א, ל"א): וכאמתים על פני הארץ . ולהלן בסמוך מפרש את הטעם.
375-77. ר' לעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומ', ויטש אל המחנה כדרך יום כה, ודיי. המלה "ודיי" חסרה בד, כי"ע וקג"נ. ולפנינו פירושו: ממש, כפשוטו, עיין בכר ערכי מדרש, תנאים, ערך ודאי, ואמוראים, ערך ודאי. ונראה שר"א בנו של ר"י הגלילי דרש "כה" לעיכובא, כן, ולא אחרת. ובמכילתא יתרו בחדש רפ"ב, עמ' 207: כה . שלא תפחות ולא תוסיף, ועיין תוספות ל"ח א', ד"ה ור"י. ובוי"ר פ"א ה', הוצ' ר"מ מרגליות, עמ' י"ז (כגי' כי"י, עיי"ש בשנו"ס): לכה ואשלחך אל פרעה (שמות ג', י'): א"ר אלעזר לכה ודאי , הי"א בסוף תיבותא, לומר שאם אי אתה גואלם אין אחר גואלם. ועיין במקבילות שצויינו ע"י מרגליות שם. ונ"ל שאף שם דרשו "כה" לעיכובא, אתה דווקא ולא אחר. וכן בשמו"ר פ"י, ג': ובכה ובעמך וכו' (שמות ז', כ"ט), ובכה ראיה , שהיה שותה מים וטפה אחת יורדת על לבו ונעשית צפרדע וכו'. ואין ספק שצ"ל שם: ובכה ודאי (במקום: "ראיה"), כהגהת הרד"ל, כלומר בך ממש, על גופך תעלה הצפרדע. ובבעלי התוספות בהדר זקנים שם, כ"ז סע"ב: "ובכה וכו' כלומר ובכה, כמו כה , ובעבדיך" וכו', והוא כמו שפירשנו לעיל. ועיין בהשמטות ותיקונים לתו"ש וארא, עמ' 146, מה שהביא המחבר שם בשמי. ועדיין צ"ע. ועיין ב"ר פנ"ו, ב', ריש עמ' 597.
478-80. מלמד שהיתה עולה מן הרקיע ועד הארץ, וחופה את גלגל חמה וכו'. בספרי הנ"ל: ר' שמעון אומר כדרך יום כה מלמעלן וכדרך יום כה מלמטן . ובמכילתא דרשב"י הנ"ל: אחרים אומ' וכו', מה ת"ל שוב וכדרך יום כה, הרי שמנים כלפי למעלה.
581-83. וכאמתים על פני הארץ. שתי אמות היתה נטולה מן הארץ וכו'. מכילתא הנ"ל, עמ' 163, מכילתא דרשב"י, עמ' 109, ספרי הנ"ל, עמ' 97.
683-84. שלא יהא מצטער שוחה ונוטל. וכ"ה בד. ובכי"ע: שלא יהא שוחה ונוטל ומצטער. ובקג"נ: שלא [יהא] שוחה ומוטה ומצטער.