תוספתא כפשוטה על סוטה ו:ד
תוספתא כפשוטה על סוטה · Tosefta Kifshutah on Sotah 6:4
Open in the reader →141-42. ר' יוסי הגלילי אומ' כיון שעלו ישראל מן הים וכו'. וכ"ה בד ובילקוט המכירי תהלים פ"ח (בשם התוספתא), כ"ה ע"א. ובכי"ע מקוצר קצת. ובמכילתא בשלח שירה פ"א, עמ' 120, ירושלמי כאן פ"ה ה"ו, כ' ע"ג, ובבלי ל' ב', מקוצר. ובכי"ע כאן: כיון שעלו מן הים וראו את המצריים מתים אמרו שירה. ר' מאיר או' וכו'. והוא מקוצר מאד. ועיין להלן שם בירושלמי בשם ר' נחמיה.
244-47. עולל מוטל בין ברכי אמו, ותינוק יונק משדי אמו, כיון שראו את השכינה הגביה עולל צוארו וכו'. וכע"ז בד, במכירי הנ"ל ובירושלמי ובבבלי הנ"ל (ובכי"ע חסר כ"ז, עיין מ"ש לעיל בסמוך). ופירש"י: עולל גדול מיונק, כדכתיב (ש"א ט"ו, ג') מעולל ועד יונק וכו'. ובמכילתא הנ"ל: ר' יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (תהלים ח', ג'). מפי עוללים, אלו עוברים שבמעי אמן שנ' (איוב ג', ט"ו) או כנפל טמון לא אהיה [כעוללים לא ראו אור ], ויונקים אלו שיונקים משדי אמן וכו', רבי אומר עוללים אלו עוללים שבחוץ, שנ' להכרית עולל מחוץ (ירמי' ט', כ'). ועיין מדרש תהלים פ"ח, ה', הוצ' בובר, ל"ט ע"א. ועיין בתוספות ל' ב' ד"ה ר"מ.
349-50. ר' מאיר אומ' אפי' עוברין שבמעי אמותן וכו'. וכ"ה במכילתא הנ"ל, עמ' 121, בירושלמי (בד' קרוטושין בטעות הדפוס: ר"ג ) ובבבלי הנ"ל, בבלי ברכות נ' א' וכתובות ז' ב'.