תוספתא כפשוטה על סוכה ד:א

11-2. בראשונה כשהיו רואין שמחת בית השואבה היו אנשים רואין מבפנים, ונשים רואות מבחוץ וכו'. בר"ח נ"א ב': תנא בראשונה כשהיו רואין שמחת בית השואבה היו האנשים מבפנים וכו', וכיוון לתוספתא כאן, עיין מ"ש לעיל פ"ג, שו' 62–63. ובבבלי שם: תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באין לידי קלות ראש, התקינו וכו'. ועיין בפיסקי רי"ד, וכנראה, שהיתה לו גירסא אחרת בגמרא. ועיין דק"ס, עמ' 165, הערה ד'. ולפי הגירסא שלנו בבבלי "בראשונה" שבתוספתא כאן היא התקנה האמצעית, ועיין להלן.

22-3. עשו שלש גזוזטראות בעזרה וכו'. ר"ח הנ"ל. ובמשנתנו פ"ה מ"ב: במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת הנשים, ומתקנין שם תקון גדול. והביאו בירושלמי (ה"ב, נ"ה ע"ב) ובבבלי (נ"א ב') את משנת מדות פ"ב מ"ה: וחלקה היתה בראשונה, והקיפוה כצוצטרה שהנשים רואות מלמעלן וכו'. ופירש בחידושי אגדות למהרש"א "תקון גדול" שהוא גדול מתיקון הראשון שבברייתא שבבבלי הנ"ל. ועיין ירושלמי שבת רפ"ז, ח' סע"ד ואילך. בבלי שם ס"ח א', ובגליוני הש"ס לר"י ענגיל בבבלי שם, וכאן ציין לתוספות שבועות מ"ה א' ד"ה גדולות. ועיין בפיה"מ להר"מ כאן. ומלשון משנתנו כאן: במוצאי יום טוב וכו' ירדו וכו', מוכח שהתיקון היה בכל שנה, ולפיכך פירש"י שהגזוזטראות הקבועות היו הזיזין שהוסיפו על הבניין כדי לסדר עליהן לוחות ומעקה לישיבת הנשים, עיי"ש נ"א סע"ב. ועיין ר"מ פ"ה מה' בית הבחירה ה"ט, ובפיה"מ למשנת מדות הנ"ל, ובחיבורו פ"ח מה' לולב הי"ב. ובמאירי נ"א א': ומתקנין שם תקון גדול. ופירשו בגמרא שהיו מוציאים זיזים מכותליה ובונין עליהם גזוזטראות לעמוד שם הנשים. ואעפ"י שהבנין כולו על ידי נביא היה, ולא היה להם להוסיף, סמכו בה בבניין עראי לגדור פרצות, שלא להקל ראש וכו'. ומוכח מלשונו שבכל שנה היו מוציאין זיזים ומקיפין גזוזטראות וכו', וקשה מאד לפרש כן במשנת מדות ובברייתא כאן. ועיין בהשגות הראב"ד ספ"ו מה' ע"ז, ושמא כוונתו ללוחות העץ, וכפירש"י. ועיין בפירוש המאירי למדות עמ' 149.