תוספתא כפשוטה על סוכה ג:טז

171-72. אמ' ר' עקיבא אמרה תורה הבא עומר שעורין בפסח שהוא פרק שעורין וכו'. וכ"ה להלן ר"ה פ"א הי"ב. ועיין ספרי פנחס, פי' ק"נ, עמ' 196, ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג, נ"ז ע"ב, בבלי שם ט"ז א (ושם: ר' יהודה בשם ר' עקיבא). ובמכירי סוף זכריה, עמ' 148: תנחומא אמ"ר עקיבא אמרה תורה הבא וכו', וצ"ל: תוספתא וכו', שהרי הנוסח "שהוא פרק וכו"', והפסוק מזכריה הובא רק בתוספתא כאן. ועיין מ"ש להלן ר"ה הנ"ל.

273. בכורים חטים בעצרת. בבבלי הנ"ל: שתי הלחם בעצרת, והיא היא, ועיין מ"ש להלן בר"ה.

373-74. בעצרת שהו פרק אילן, כדי שיתברכו עליך פירות אילן. וכ"ה ("שהוא פרק אילן") בד, בכי"ל ובמכירי הנ"ל, ולהלן ר"ה הנ"ל. אבל בכי"ע כאן ושם: שהוא פרק חיטים , כדי שיתברכו עליך פירות האילן, עיין מ"ש בר"ה שם. ובספרי ובירושלמי הנ"ל חסר "שהוא פרק אילן". ובבבלי הנ"ל: מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא. וברש"י שם: ואני שמעתי דר' יהודה לטעמיה וכו', דאמר בסנהדרין (ע' ב') עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה. ועיין ברכות מ' א'. ומגירסת כי"ע ראייה לפירושו, ועיין בחידושי הרשב"ץ ר"ה שם. ובכי"ל ובמכירי הנ"ל נשמט מן "כדי שיתברכו" עד "כדי שיתברכו" שלהלן.

474. הביא ניסוך המים בחג כדי שיתברכו עליך מי גשמים. בכי"ע כאן ור"ה ובכי"ל להלן ר"ה: בחג שהוא פרק גשמים וכו'. ועיין דק"ס ר"ה, עמ' 29, הערה א'. ובירושלמי הנ"ל מקדים לברייתא זו: דר' עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה. בשני ונסכיהם. בשישי ונסכיה, בשביעי כמשפטם. מ"ם יו"ד מ"ם, מים. אמרה תורה הבא שעורים ביכורים בפסח וכו', אמור מעתה ניסוך המים בחג וכו'. וכן מבואר בירושלמי שביעית פ"א ה"ז, ל"ג ע"ב, סוכה פ"ד ה"א, נ"ד ע"ב, ה"ו, נ"ד ע"ג, ובבבלי תענית ב' ב' וזבחים ק"י ב' שר' עקיבא סובר שניסוך המים דבר תורה (אעפ"י שהם חלוקים בדרשה, עיי"ש. ועיין גם בספרי הנ"ל, ושם פי' קמ"ג, עמ' 190). ודברי הגר"י ענגיל בר"ה ט"ז א' ד"ה ומפני תמוהים מאד. ועיין בחידושי הרשב"ץ לר"ה ט"ז א' הנ"ל.

574-75. ואו' והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ וכו'. בחידושי הרשב"ץ הנ"ל: ומצאתי בתוספתא דסוכה פרק לולב (הגזול) דוחה דמוכח לה מקרא דכתיב והיה אשר לא יעלה וכו' ולא עליהם יהיה הגשם, כלומר שאותן משפחות שלא יבאו לחוג את חג המצות (צ"ל: הסכות) ולנסך מים בחג בירושלם, דבחג הסוכות משתעי קרא לא יתברכו להם גשמים של שנה, ולא עליהם יהיה הגשם. וברש"י זכריה י"ד, י"ז: ואלו המפקפקין בחג הסוכות לא עליהם יהיה הגשם, כך למדתי בתוספתא סוכה.

676-77. ואם משפחות מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם. וכ"ה בד. ובכי"ל חסר, ובכי"ע: ולא על' וג'. והנכון כלפנינו, 41 שאין דרך הסופרים להשלים את הפסוקים שאינם צריכים לעניין, אלא לקצר ולהשמיט אותם. ומכאן שהעיקר כלפגינו וגירסת הדפוסים, ובכי"ל קיצר הסופר. והמלה "וג' " שבכי"ע נכתבה באשגרה הרגילה בהבאת פסוקים מן המקרא, והמשך הפסוק אינו עניין כלל לנידון התוספתא, עיין מ"ש להלן בפנים. ומפרשת התוספתא שאף משפחות מצרים שאינם תלויים בגשם מן השמים, אף "ולא עליהם" יהיה הגשם שלהם, כלומר מי הנילוס, כפירש"י בזכרי' במקומו ובסוטה י"ג א'. ונמצא שניסוך המים בסוכות מברך גם את מי מצרים. אבל המפרשים הספרדים (עיין בראב"ע וברד"ק בזכריה שם) פירשו שעונש מצרים היא המגפה, והמשך הפסוק דבוק למצרים גרידא, ואינו עניין, איפוא, לניסוך המים. ובזוהר וירא, ק"ט ע"א, ואתחנן, רס"ח ע"ב, מבואר כמפרשים הספרדים.