תוספתא כפשוטה על סוכה ד:ה
תוספתא כפשוטה על סוכה · Tosefta Kifshutah on Sukkah 4:5
Open in the reader →114. אמ' ר' יהושע בן חנניה וכו'. ירושלמי פ"ה ה"ב, נ"ה ע"ב, בבלי נ"ג א', שרידי שאילתות שבתרביץ ש"ו ס"ד, עמ' 493.
215. משם לבית הכנסת. בד ובכי"ע מוסיף: ומשם (ד: משם) לבית המדרש. ובכי"ל: משם לבית המדרש. וחסר "משם לבית הכנסת". ועיין מ"ש להלן. ובירושלמי חסר כל זה. ולהלן חגיגה פ"ב, שו' 55: ובשבתות ובימים טובים באים לבית המדרש שבהר הבית, עיין מש"ש. ובבבלי הנ"ל: משם לתפלה. וגירסא זו מתאימה לגירסת התוספתא, והיא בית הכנסת היא תפילה. ובגליון הש"ס בבבלי ציין לתשב"ץ ח"ב סי' קס"א, עיי"ש. ועיין בקטעים מן המכילתא לדברים שפרסם שכטר בסה"י לכבוד ר"י לוי, עמ' 192, ובהערה 54 שם.
315-16. משם למוספין, משם לאכילה ושתיה, ומשם לבית המדרש. וכ"ה בד ובכי"ל (אלא שבכי"ל ובכי"ע חסר "ומשם לבית המדרש"). ובכי"ע: משם לתפילת מוספין 4 וכנראה, שהוא תיקון ע"פ הבבלי, עיין מ"ש להלן בפנים. ומשם למוספין וכו'. ובירושלמי הנ"ל: משם היו הולכין להקריב את המוספין, ומשם היו הולכין להקריב נדרים ונדבות, ומשם היו הולכין לוכל ולשתות, ומשם היו הולכין לתלמוד תורה. ברם בכי"ל של הירושלמי חסר "ומשם היו הולכין להקריב נדרים ונדבות", והוסיפה המגיה בגליון. והירושלמי מתאים איפוא לתוספתא, והיו אוכלין ושותין מיד לאחר מוספין, ועיין בשי"ק פ"ה ה"ב ד"ה משם. ובירושלמי כאן פ"ב ה"ה, נ"ג ע"א: דלא הוה עיסקיה (כלומר, של ר' זעירא) טעם כלום עד יפני מוסף. ובירושלמי יומא פ"ו סה"ד, מ"ג ע"ד: ר' אחא כד מפני מוספא הוה אמר קומיהון, אחינן, מאן דאית ליה מיינוק ייזיל בגיניה, כלומר שינהגו להאכיל את התינוקות, כמנהג הגדולים בכל יום שיש בו מוסף. ובבבלי הנ"ל: משם לקרבן מוסף, משם לתפילת המוספין, משם לבית המדרש, משם לאכילה ושתייה, וכע"ז גם בשרידי שאילתות הנ"ל. ובתוספתא (חוץ מכי"ע) לא נזכרה כאן "לתפילת המוספין", משום שלאחר תמיד של שחר היו הולכין לבית הכנסת, והיו מתפללין שם תפילה של שחר ושל מוסף, ומבית הכנסת היו הולכין לקרבן מוסף. וכן הגירסא גם בבבלי כי"מ (עיין דק"ס): לתמיד של שחר, משם לתפלת השחר, משם 5 הלשון "משם" לפי גירסא זו מגומגם קצת, שהרי מתפללין תפלת השחר ותפילת המוספין במקום אחד. ולגירסת כי"ע בתוספתא הפירוש הוא שמבית המדרש הולכין שוב לבית הכנסת. לתפלת המוספין, משם לקרבן מוסף, משם לבית המדרש וכו', והוא בהתאם למסורת התוספתא. ועיין גם במאירי נ"ג רע"א. ולפי גירסת התוספתא בכי"ו, היו הולכים אחרי תמיד של שחר לבית הכנסת להתפלל, ואחרי אכילה ושתייה לבית המדרש, כלומר לתלמוד תורה, כגירסת הירושלמי. ולפי גירסת ד לעיל, היו הולכים עכשיו לבית המדרש בפעם שנייה. ובכי"ע ובכי"ל חסר כאן "ומשם לבית המדרש", וכנראה שהשמיטה הסופר, משום שכבר שנה אותה למעלה, והיא טעות.
416. משם לתמיד של בין הערבים. וכ"ה בד. וכע"ז בירושלמי הנ"ל. אבל בכי"ע ובכי"ל: משם לתפילת המנחה, ומשם לתמיד של בין הערבים. וכ"ה בבבלי הנ"ל ובשרידי שאילתות הנ"ל. וכבר העיר בגליון הש"ס שבתשב"ץ ח"ב סי' קס"א הנ"ל הגירסא היא: משם לתמיד של בין הערבים, משם לתפלת המנחה, ונדידה זו ממקום למקום הוא סימן להוספה, ובאמת בר"ח נ"ג א' חסר "משם לתפלת המנחה". וכנראה, שקיצרו בין בתוספתא ובין בבבלי, וגירסת כי"ע וכי"ל היא תיקון ע"פ הבבלי, שהרי בתוספתא (חוץ מכי"ע ה"מתוקן") לא הזכירו "תפילות" כלל, אלא "בית הכנסת", ואף הוא אינו וודאי גמור, עיין מ"ש לעיל, שו' 15, ד"ה משם לבית הכנסת בשם כי"ל.