עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתוספתא כפשוטה על תענית

תוספתא כפשוטה על תענית ב:יד

תוספתא כפשוטה על תענית · Tosefta Kifshutah on Taanit 2:14

Open in the reader →

193. ובשלש תעניות השניות של צבור. וכן ("שניות") בכי"ע ובמאירי, עמ' 36, ובריא"ז שנביא להלן. אבל בד ובכי"ל חסר "שניות", אלא שבכי"ל הושלמה בין השורות. ובירושלמי פ"א ה"ה, ס"ד ע"ג: ותני כן עוברות ומיניקות מתענות כדרכן בתשעה באב וביום הכיפורים ובשלש תעניות הראשונות ובשלש השניות, אבל בשבע האחרונות אין מתענות בהן. ברם בר"ח י"ד א' ובאו"ז ח"ב ה' ת"ב סי' תט"ז, פ"ד ע"ג, לא גרסו בירושלמי "ובשלש תעניות הראשונות". וכן מעתיק במאירי, עמ' 24, ועמ' 36, ומוסיף: ואף בבריתא בפ"ב היא שנויה כן. ובבבלי י"ד א': תני חדא עוברות ומיניקות מתענות בראשונות ואין מתענות באחרונות, ותניא אידך מתענות באחרונות ואין מתענות בראשונות, ותניא אידך אין מתענות לא בראשונות ולא באחרונות. אמר רב אשי נקוט אמצעייתא בידך דמיתרצון כולהו. ולפי גירסא זו בהכרח הפירוש הוא כמו שפירש בר"ח, בר"ג, במיוחס לרש"י ועוד, שהכוונה לתעניות האמצעיות (השניות) ואין הברייתות חולקות כלל, והברייתא הראשונה קוראת לשניות ראשונות, 54 ואינה מונה את הראשונות, מפני שבהן אוכלין ושותין משחשיכה, כפ"א מ"ה, ואינן דומות לת"ב ויוה"כ, והן בכלל שאר תעניות שנזכרו להלן. ובהן דווקא מתענות, והברייתא השניה קוראת לשניות אחרונות שהן אחרונות לראשונות, והברייתא השלישית קוראת לראשון ראשון ולאחרון אחרון, ובהן אינן מתענות, אבל מתענות בתעניות שבנתים, והיינו השניות. והוא כתוספתא כאן וכירושלמי לגירסת הר"ח ובעל או"ז הנ"ל. אבל בכמה כת"י חסרות המלים "דמיתרצון כולהו" (עיין בהוצ' מלטר, עמ' 49), ולפ"ז פשוטו של הפירוש הוא: נקוט מציעתא (כ"ה בכי"י), כלומר את הברייתא האמצעית ששונה מתענות באחרונות וכו', היינו אחרונות ממש, כמו שפסק הר"מ בפ"ג מה' תעניות ה"ה, וכמו שבאר במגיד משנה שם, ובמאירי, עמ' 35. ועיין בריטב"א בסוגיין שמפרש את הר"מ גם לפי הגירסא שלפנינו.

294. ולא שינהגו את עצמן בתפנוקין וכו'. לשון ריא"ז בשלטה"ג פ"א סי' תתי"ו, ירושלמי ור"מ הנ"ל. ובבבלי י' ב': שכח ואכל ושתה אל יתראה בפני הציבור ואל ינהיג עידונין בעצמו. ופירש"י: שלא יאמר הואיל ואכלתי כל שהוא, אוכל הרבה. ובראבי"ה ח"ב סוף סי' תתנ"ב, עמ' 602, הביא ראייה מן הירושלמי (וכ"ה בתוספתא כאן) שהן עידונין הן תפנוקין. 55 ועיי"ש, עמ' 601. אבל עיין בלשון הגאונים באוה"ג, עמ' 65 (י"ג א'), ובר"מ פ"א מה' תעניות הי"ד (והוא ע"פ הבבלי י"א א') והט"ו.