תוספתא כפשוטה על תענית ב:יג

180. מעשה בחסיד אחד שאמרו לו התפלל וכו'. הברייתא נסמכה למשנתנו פ"ג מ"ח, למעשה של הוני המעגל. ולפנינו מעשה אחר בדומה לו.

281-82. אמ' להם צאו וראו אם עומד אדם בקרן אפל ומשקשק את רגלו בנחל קדרון וכו'. בכי"ל: בקרן העופל ומשקשק וכו'. ובכי"ע: על קרן אפל משקשק וכו'. ובד: ומקשקיש וכו'. ובירושלמי פ"ג הי"א, ס"ז רע"א: שאלו את ר' אליעזר (כ"ה בד"ו) מאימתי מתפללין על הגשמים שילכו להם. אמר להן כדי שיהא אדם עומד בקרן העופל ומשקשק את רגליו בנחל קדרון וכו'. ובבבלי כ"ב ב': שאלו את ר' אליעזר 51 כ"ה בדפוסים וברוב כתה"י, ובר"ח שם, ובירושלמי שהעתקנו לעיל בפנים. ובחנם הגיה מלטר: ר' אלעזר. וכו' אמר להם כדי שישב (כ"ה ברוב הנוסחאות ובר"ח. ולפנינו: שיעמוד) אדם על קרן אפל וישכשך רגלו במים. והקשו שם: והתניא ידו. אמר אביי רגלו כידו. ועיין בהוצ' מלטר ומ"ש במיוחס לרש"י במקומו. ולכאורה היה אפשר לומר שהחסיד הוא ר' אליעזר, אבל קשה להניח שלא קראו לו לר' אליעזר בשמו. ועיין גם בירושלמי פ"ג ה"ד, ס"ו סע"ג ואילך, ובבלי כ"ה ב'. ושמא קרה כן אחרי שאמר להם ר' אליעזר "תקנתם קברים לעצמכם" (עיי"ש בבבלי), ומפני כבודו לא הזכירו כאן את הפרטים. ואשר לקרן העפל שיערו חכמי זמנינו שהוא העופל שנזכר במקרא (עיין בס' השרשים להרד"ק ערך עפל). ועיין במסעות ר' בנימין מטודילו, הוצ' גרינהוט, עמ' 33.

385. ר' מאיר או' מבול של מים אין, אבל מבול של אש וכו'. וכ"ה בד. אבל בכי"ע: ר' מאיר אומ' מבול של כל בשר אינו מביא אבל מבול בשר מביא, כיצד נפל לים וכו'. וכן בכי"ל: ר' מאיר או' מבול שלכל בשר אין, אבל מבול של יחידים יש וכו'. וכן בילקוט נח רמז ס"א: ר' אומ' (צ"ל: ר' מאיר אומ' וכו', שינוי שמצוי מאד במקורות) מבול של כל בשר אין אבל מבול של יחידים יש, כיצד נפל לים וכו'. ובקטעים ממחזור נירנברג (במגצין של ברלינר חי"ג, עמ' 184) בשם ר' קלונימוס בר' שבתי: ר' יוסי (עיין להלן, שו' 88) אומר מבול של רבים אינו מביא אבל מבול של יחידים הוא מביא, כיצד אדם מתחייב שריפה נחש מכישו, סקילה נופל מן הגג כו'. והסיום הוא ע"פ הבבלי סוטה ח' ב' ובמקבילות, ועיין אגדת בראשית רפ"א. ועיין בבלי סוטה י"א א', שמו"ר פ"א, ט', שם פכ"ב, א', שה"ש רבה פ"א, ט"ו (אחזו לנו שועלים). ודעה זו יוחסה להלן לר' יהודה, עיין מ"ש להלן בסמוך על מבול של אש.

487. ר' יהודה אומר מבול של כל בשר אין אבל מבול של יחידים וכו'. וכ"ה בד. אבל בכי"ע: ר' יהודה אומ' מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש וגפרית מביא כדרך שהביא וכו'. וכ"ה בילקוט הנ"ל. וכן בכי"ל: ר' יהודה אומ' מבול של מים אין, אבל מבול של אש וגפרית כדרך שהביא על הסדומיים יש שנ' וה' המטיר וכו'. ובקטעים ממחזור נירנברג הנ"ל (עמ' 183): זעו בגידוע מקלות. לשון המקרא הוא, ואקח את מקלי השני ואגדע אותו להפר את בריתי אשר כרתי את העמים ונדר' (=ונדרש) בתוס' במסכת סוטה 52 שמא צ"ל: ובמסכת סוטה, ורחפה לפניו הסוגיא שם י"א א'. ועיין מ"ש לעיל בפנים סד"ה ר' מאיר. ר' יהודה אומר מבול של מים אינו מביא אבל מביא מבול של אש, שנא' ואקח את מקלי השני, כלומר בדבר הזה תזכר את בריתי שמבול של מים אינו מביא, אבל של אש מביא, וזהו שיסד זעו בגדוע מקלות. אבל לפנינו ייסד ר' יוסי להלן את דעתו על פסוק זה, והוא מתאים יותר לאומות העולם. ועיין במכילתא ריש יתרו, עמ' 188, מכילתא דרשב"י שם, עמ' 127, בבלי זבחים קט"ז א', 53 בילקוט שהבאנו בפנים הסמיך לתוספתא זו: פרת חטאת. והיתה לפניו הגירסא בזבחים באריכות קצת, עיין דק"ס שם, עמ' 240, הע' ט'. תנחומא בובר בראשית סי' ל"ו, מדרש חדש על התורה הוצ' מאן, עמ' קנ"א. ועיין מ"ש הר"ל גינצבורג במאמרו "מבול של אש" בהגרן של הורודצקי ח"ח, עמ' 35 ואילך, ובספרו אגדות היהודים ח"ה, עמ' 149, הע' 53. והנבואה על מבול של אש (וכתיבתה על לוחות של שיש) יוחסה גם לחנוך, עיין מ"ש A. Vassiliev, ב־Anecdota Graeco-Byzantina (מוסקבה, 1893), עמ' 196 ואילך, מכ"י ווינה של Παλαιά (ספר שיוחס ע"י ווסילייף הנ"ל למאה התשיעית, אבל מבוסס על ספר יותר עתיק, עיי"ש במבוא), ועיין גם מ"ש Festugiere בספרו La Revelation Hermes, ח"א עמ' 344. ומכולם נעלם ספרו של Vassiliev הנ"ל שיש בו כמה אגדות על גבורי התורה שלא נכנסו לספרו המונומנטלי של הר"ל גינצבורג. [תיקונים והוספות: עיין באיגרת תימן הוצ׳ ר״א הלקין, עמ׳ 72 ואילך, ובמבוא שם, עמ׳ XXV, הערה 244. ועיין ב״ר פל״ט, ו', הוצ׳ תיאודור, עמ׳ 368, שו' 6, ובהערות שם.]

588-90. ר' יוסה או' מבול של כל דבר אין אבל מבול של דבר לאומות העולם לימות המשיח יש וכו'. בד ובכי"ל: מבול של מים אין וכו'. וכן במכירי זכריה, עמ' 107: תוספתא ר' (צ"ל: ר' יוסה) אומר מבול של מים אין וכו'. ובכי"ע ובילקוט נח הנ"ל: מבול של מים אינו מביא וכו' לימות המשיח מביא. ובליקוטים ממחזור נירנברג הנ"ל נתייחסה לר' יוסי דעת ר' יהודה (או ר' מאיר, לגי' כי"ע וכי"ל), עיין מ"ש לעיל, שו' 85, ד"ה ר' מאיר. וכנראה שאף לפנינו צ"ל: מבול של מים אין וכו', אבל וודאי אין כאן, ושמא פירושו שאינו מביא לא מבול של מים ולא של אש, אבל מביא דבר, ו"מבול של דבר" אינה אלא מליצה.