תוספתא כפשוטה על תענית ג:ה

121. מה ראו זמן עצי כהנים והעם לימנות וכו'. וכ"ה בירושלמי פ"ד ה"ו, ס"ה ע"ב, שקלים רפ"ד, מ"ז ע"ד, מגילה פ"א ה"ו, ע' רע"ג. ובבבלי כ"ח א': למה הוצרכו (כ"ה גם ברוב כתה"י) זמן עצי כהנים והעם לימנות 36 כ"ה בכל כתה"י. ואצל מלטר בטה"ד: למינות, ועיי"ש בשנו"ס. וכו'. והכוונה למה ייחדו את עצי הכהנים במשנתנו (פ"ד מ"ה), והרי כל מי שהביא קרבן עצים (כקרבן יחיד) יו"ט הוא לו, ואפילו אם הביאו אנשי המעמד בימים אחרים נדחה המעמד. ועל הגירסא "והעם", עיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במ"ח חע"ח, עמ' 98, הערה 1, שם עמ' 102, הערה 4. ועיין מ"ש הר"ח אלבק בהשלמות ותוספות לסדר מועד, עמ' 497. ועיין מגילת תענית הוצ' ליכטנשטין, עמ' 75 ואילך, ובמ"ש מהרי"ן אפשטין הנ"ל, ומ"ש לעיל ח"ב, עמ' 848 ואילך.

222. ומסרום לצבור. עיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 849, ולעיל יומא ספ"א.

324. יהוא אילו מתנדבין עצים בזמן הזה וכל שעה שירצו. בכי"ע: כל שעה שירצו. ואף לפנינו צ"ל: בכל (עיין מ"ש בח"א, עמ' 51, הערה 68) שעה וכו', כלומר, בזמן עצי כהנים והעם שמנתה המשנה כל זמן שירצו להקריב באותם זמנים. ובד: לא יהא קרבן מתקרב אלא משלה' תחילה. וכ"ה בכי"ל ובירושלמי הנ"ל. ובגמרא של מגילת תענית הנ"ל, עמ' 77: יהו אלו מתנדבים עצים זמן הזה ומביאין כל זמן שירצו, ולא יהיה קרבן מתקרב אלא משלהם תחילה, כלומר שתי הגירסאות.