תוספתא כפשוטה על יבמות א:ה
תוספתא כפשוטה על יבמות · Tosefta Kifshutah on Yevamot 1:5
Open in the reader →111-12. נמצאת או' כל זמן שאחין מרובין צרות מרובו', אחים מועטין צרות מועטות. כלומר, אם יש לו למת הרבה אחים יתכנו צרות וצרות צרות וצרות צרות צרות וכו', כגון שייבם האח השני את צרת בתו של הראשון, ומת, וייבם השלישי את צרת צרתה, ומת, וייבם הרביעי את צרת צרת צרתה וכו', ומת, כל נשיו אסורות לראשון משום צרת צרת צרת בתו, אבל אם האחים מועטים לא יתכנו צרות מרובות. ואשר לסיגנון, נראה שיש כאן פתגם עממי פרודוקסלי שחז"ל הניחוהו לסימן להלכה שלנו (ועיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 216). וסיגנון כזה בירושלמי כאן פ"ד ה"ב, ה' ע"ד: נמצאת אומר שיפיות (כלומר, הסכם, השוואה) לאחין, הפסד לאחין. תחרות באחין, שכר באחין. והוא כעין הפרודוקס שלנו.
212-13. או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו אילוניות. עיין בתוספות י"ג, א', ד"ה מתה.
313. או שהיו נשואות לאחרים צרותיהן מותרות וכו'. בכי"ע: שנמצאו איילוניות צרותיהן מותרות, או שהיו נשואות לאחרים צרותיהן מותרות וכו'. ואצל צוקרמנדל נשמטו שש המלים האחרונות ע"י הדומות. והתוספתא מוסיפה שאם צרת בתו נישאת לשוק (כגון שייבם אחיו את בתו, או שלא היו לו אחים כלל וכדומה) לאדם זר, ומת, מותר לו לישא את צרת צרת בתו, כלעיל שו' 3–4, עיין מש"ש, ד"ה וכולן, וד"ה ולפי.