תוספתא כפשוטה על יבמות יב:ד

113. כיצד חולץ אדם לאמו מספק וכו'. כל הברייתא בבבלי צ"ט א'.

213-14. וחזרו וילדו שני זכרים במחוה וכו'. בד ובבבלי הנ"ל: במחבא. ובכי"ע: וחזרו וילדו שתי נקיבות במחבא וכו' (הניקוד מורה שיש כאן תיקון). ובקג"נ: וילדו שנים אחרים [נ]קיבות [במח]בא וכו'. והנכון כלפנינו, ואין צורך כאן בנקיבות. 5 ובכי"ע הוא באשגרה מלהלן בסמוך. והכתיב "מחוה" הוא גם להלן בסמוך (פעמים), ובקג"נ?2 שו' 17, וכ"ה בכי"ו להלן בכורות פ"ו ה"ב-ה"ט (שש פעמים). וכן בהלכות פסוקות, הוצ' ר"ס ששון, סוף עמ' קס"א: במחוא , 6 בה' ראו, עמ' 120 (פעמים): במהוא (-במחוא). ובס' המעשים לבני א"י הוצ' מהרי"ן אפשטין (תרביץ ש"א ס"ב, טבת תר"ץ, עמ' 39): ילדו שני זכרים במה הוא(!). וכ"ה להלן שם, עמ' קס"ב, שורה 3. ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 1223 ואילך. ולגופו של מאורע אנו יודעים עכשיו מן התגליות של פרופ' יגאל ידין ממדבר יהודה שמשפחות שלמות היו מתחבאות במערות בזמן מרד בר כוזיבה לזמן מרובה, ואין פלא שילדים היו מתערבים שמה במקרה של לידה. הדוגמאות של הברייתות על תערובת ילדים במחבא (כאן ולהלן בכורות ומקבילות) לקוחות איפוא מן המציאות (ועיין גם במשנת נדה ספ"ד). 7 מן התלמודים אנו יודעים שהנשים השתמשו במחבואות גם בתוך העיר, בשעה שבלשת נכנסה לעיר, או בשעת מצור. אבל הדוגמאות של החלפת ילדים בוודאי לקוחות מן המציאות, מן המחבואות שבמערות ששהו שם נשים רבות זמן מרובה. לאחר זמן נתעוררו שאלות בקשר ליבום ועוד. ופשיטא שבכגון דא אין לחשוש כלל שמא יתברר הספק, עיין מ"ש לעיל ספ"ב, הערה 27, ועיין בערוך לנר צ"ט א' לרש"י שם (בעניין אחותו מספק).

315. זה חולץ לשתיהן וכו'. שהרי כל אחת מהן היא ספק אשת אחיו ספק אמו, כפירש"י.

416-18. כיצד אדם חולץ לאחותו מספק, אמו ואשה אחרת ולהן שתי נקבות, חזרו וילדו שתי נקבות במחוה, וניסו לשני אחין מאב אבל לא מאם, ומתו בלא ולד, זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן וכו'. וכע"ז בד. ונראה שצ"ל: ולהן שני זכרים , 8 והסופר שראה שכתוב אח"כ: חזרו וילדו שתי נקיבות, סבר שאף הראשונות נקיבות. חזרו וילדו שתי נקבות וכו'. והכוונה שכל אחת משתי הנשים יש לה בן מיעקב, ואח"כ מת יעקב ונישאת כל אחת מהן לאנשים אחרים, וילדו שתי נקיבות במחבא ונתערבו. ונישאו התערובות לבני יעקב מנשים אחרות (שהן זרים לגמרי לתערובות) ומתו, ונפלו לבני יעקב הראשונים לייבום, וכל אחת מן התערובות היא ספק אחותו של כל אחד מהם. ושתיהן צריכות חליצה משני הראשונים, שהרי יש כאן שתי יבמות משני בתים, וכל אחת היא ספק ערוה לכל אחד מן האחים, ואינו יכול לייבם, ואם אחד חולץ לשתיהן, עדיין אחת מהן היא יבמה לשוק משום שחלץ לאחותו, ולפיכך גם השני חולץ לשתיהן, ונמצא שכל אחד חולץ לאחותו מספק. וכן פירש בערוך לנר את הברייתא בבבלי צ"ט א'. ובבבלי צ"ט א' בכי"מ: כיצד, אמו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות במחבא ועמדו שני אחין מן האב (ונשאו' אחיהם) שלא מאותה האם ונשאום, ומתו בלא בנים, זה חולץ לאחותו מספק וזה חולץ לאחותו מספק (וזה חולץ לאחותו מספק). ואין ספק שכן היתה הגירסא לפני רש"י שם בלישנא אחרינא ושעליו כתב "וזו שמעתי", עיי"ש מה שהקשה עליו, וכע"ז גרסו בהלכות גדולות בכל הנוסחאות. 9 ד"ו ס' ע"ד, ד"ב עמ' 290, הלכות פסוקות הוצ' ר"ס ששון, עמ' קס"ב (וכ"ה בה' ראו, עמ' 120, אלא שיש שם השמטה). ובה"ג, ד"ו ס"א ע"ד, ד"ב, עמ' 295, נותנים דוגמא אחרת (הרבה יותר פשוטה) לחליצת אחותו מספק, והיינו שני אנשים זרים, זה נשא אחותו של זה וזה נשא אחותו של זה, ואח"כ ילדו אמותיהם שני זכרים במחבא ונתערבו, ונמצא שכל אחד מן התערובות הוא ספק אח של כל אחד ואחד מן הראשונים, וגם ספק אח של נשותיהם, ואם מתו הראשונים, התערובות חולצים לשתי הנשים מספק, שמא הוא אחיו (ואם הוא אחיו, הרי היבמה אינה אחותו), וכל אחד חולץ לשתיהן, ונמצא שכל אחד מהן חלץ לאחותו. ברם דוגמא זו אינה מתייחסת לברייתא שלנו, שהרי לפי דוגמא זו האחים הם שנתערבו (ולא הנקיבות), ולפי הברייתא שלנו הנקיבות נתערבו. ולפלא על המוציאים של ה"ג, שלא הדגישו בכך שיש כאן דוגמא של הגאון עצמו, שלא ע"פ התלמוד והתוספתא. וכן היתה הגירסא לפני המאירי שם (הוצ' דיקמן, עמ' 358), ופירש ששתי הנשים היה לכל אחת מהן בן מבעל אחר, ואח"כ נישאו התערובות לשני אחים מן האב וכו', עיי"ש. ולא זכיתי להבין את פירושו, ואיך כל אחד חולץ לשתיהן, עיי"ש. ברם רש"י הגיה את הנוסח ע"פ התוספתא, וכתב: ה"ג לאחותו מספק כיצד, אמו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות במחבא, ועמדו שני אחים מן האב ונשאום חולץ לשתיהן, נמצא חולץ לאחותו מספק. כך שנויה בתוספתא . ועיין גם בפי' ר"א מן ההר, עמ' רמ"א. וכבר הראינו בכ"מ 10 עיין במבוא לתוספתא כפשוטה ח"א, עמ' י"ט, ובהע' 33 שם, ובמבוא לח"ג, עמ' י"ג. שגירסאות חכמי צרפת בתוספתא מתאימות ע"פ רוב לכי"ע. ובאמת בכי"ע כאן: כיצד חולץ אדם לאחותו מספק, אמו ואשה אחרת ילדו שתי נקיבות במחבא, ונישאו לשני אחים מאב אבל לא מאם, ומתו בלא ולד, חולץ לשתיהן, נמצא אדם זה חולץ לאחותו מספק. וכע"ז גם בקג"נ. 11 הקטעים הללו ליבמות קרובים יותר לנוסח כי"ע מאשר לד וכי"ו. ולפי גירסא זו לא נשאר בחיים אלא יבם אחד, והוא חולץ לשתיהן, משום שכל אחת היא ספק אחותו, ואחרי שחלץ נמצא שחלץ לאחותו וודאי מספק, כלשון התוספתא בכי"ע ובקג"נ, וכפירש"י בלשון ראשון.