תוספתא כפשוטה על יבמות יב:ג
תוספתא כפשוטה על יבמות · Tosefta Kifshutah on Yevamot 12:3
Open in the reader →18-9. חמש נשים שנתערבו ולדותיהן, מקצתן אחין ומקצתן אינן אחין וכו'. ארבע המלים הראשונות היא פיסקא ממשנתנו פי"א מ"ג. ובד, כי"ע וקג"נ הפיסקא יותר ארוכה: חמש נשים שנתערבו ולדותיהן הגדילו התערוכות ונשאו נשים ומתו (ע"כ מן המשנה) מקצתן אחין וכו'. ובבבלי צ"ח ב': ת"ר (כגירסת כי"מ ור"ח) 4 עיין בתוספות צ"ח סע"ב. ובתוספות הרא"ש שם: ובפר"ח ת"ר תערובו' אלו מקצתן אחין וכו'. מקצתן אחין ומקצתן וכו', והברייתא נסמכה למשנתנו הנ"ל. ובמשנתנו מדברים שהתערובות אינם קרובים זה לזה, ובניהם הודאיים של חמש הנשים, כל אחד מהם הוא אח מן האב לאחד מן התערובות, ולפיכך נשי התערובות כל אחת מהן צריכה ארבע חליצות מארבעת האחים הוודאיים, כדי להוציאה מספק יבמה לשוק, והחמישי יכול לייבם, שאם היא אינה אשת אחיו, הרי הותרה בחליצה, ואם היא אשת אחיו מייבם כדין. ובנידון שלנו בתוספתא מפרש רב ספרא בבבלי שם שמדברים בשיש לו בתוך התערובות לאחד מן הודאין אח אחד מן האב ואח אחד מן האם גרידא, הרי הוא אינו יכול לייבם כלל את נשי התערובות אפילו אחר חליצת האחרים, שמא יפגע באשת אחיו מאמו, ולפיכך חולץ לכולן, אבל שאר הוודאים שלשה מהם חולצים לאחת והרביעי מייבם, וכן בשנייה וכו', כמשנתנו.
210. הכהנים חולצין וכו'. ואינם יכולים לייבם כלל, שהרי מתחילה כל אחת זקוקה לצאת מידי ספק יבמה לשוק ע"י חליצת האחים האחרים, וכבר נאסרה לכהנים, אבל שאינם כהנים נוהגים כדין משנתנו, כפירש"י בבבלי שם.
3מקצתן אחין ומקצתן כהנים וכו'. בבבלי הנ"ל: מקצתן כהנים ומקצתן אחין מן האם אלו ואלו חולצין וכו'. והמלים "מן האם" הן ע"פ פירוש רב ספרא לעיל שם.
411. ספק שהיא אמו, ספק שהיא בתו וכו'. התוספתא מפרשת להלן את הספיקות הללו.
512. זה הכלל, כל הספיקות ביבמה חולצין ולא מיבמין. לעיל ספ"ב, שו' 43–44, ד"ה ספיקות, עיין מש"ש.