תוספתא כפשוטה על יבמות יג:ב

19-10. קטנה שקדשה את עצמה, ושהשיאה את עצמה, בחיי אביה, אין קידושיה קדושין, ואין נישואיה נישואין. בכי"ע: או שהשיאה וכו' (וכ"ה בס' המנהיג שנביא בסמוך). ובס' המנהיג סי' קנ"ב, ד"ב, עמ' 108: בתוספתא דיבמות בפרק בראשונה היו כותבין שטרי מיאונין (כ"ה בד' קושטא) מפר' דנשואי קטנה וקדושיה באמה, ואביה אע"פ שהוא במדינת הים אינן כלום, דתניא קטנה שקדשה את עצמה, או שהשיאה את עצמה בחיי אביה וכו'. וכן במאירי קדושין, עמ' 227: ובתוספתא של יבמות אמרו קטנה שקדשה עצמה 13 והמלים "ושהשיאה את עצמה" חסרות שם. בחיי אביה אין קדושיה קדושין ואין נשואיה נשואין. וכוונת רבותינו היתה להסתייע מן התוספתא שלנו נגד שיטת בה"ג סוף ה' קידושין, ד"ו פ"ד ע"ב שכתב: וקטנה דאיתיה לאביה במדינת הים, ואנסיבתה אמה, אשתאילת הדא מילתא קמי רבנן כמה זימני ואמרו דשפיר עבדת אמה, דנשואין תקינו לה רבנן לקטנה אי איתיה לאב מקדש לה קידושי תורה, ואי לא, מינסבא בתקנתא דרבנן, וכמה דגדלה גדלי נישואין דילה בהדה, וכד אתי אב לא צריך לקדושה. ודברי בה"ג הובאו אצל כמה מן הראשונים, עיין אוה"ג קידושין, עמ' 123, הערה ב'. ובתוספות שם מ"ה ב', ד"ה בפירוש, הביאו כן גם מן השאילתות, ולפנינו בשאילתות משפטים סי' נ"ט ליתא, ועיין בהעמק שאלה שם אות ז' שהעיר שהיא ט"ס בתוספות, עיי"ש ראיות חותכות, ועיין אוה"ג הנ"ל, סוף עמ' 122. אבל כמה מן הגאונים (תשה"ג הקצרות ס' רכ"א, תשה"ג שערי צדק, ט"ז ע"ב, עיין אוה"ג, עמ' 123) פסקו במפורש שאפילו אם אביה במדינת הים אין קידושי אמה וקידושי עצמה כלום, שלא תיקנו חכמים נישואין אלא ביתומה גרידא. 14 ונחלקו בזה הפוסקים, עיין סיכום דבריהם בשו"ת מהר"י קולון שורש ל"ב (הראשון. אח"כ נכפלו שם שוב סי' ל"א, ל"ב. ובד"ר הוא שורש ל'). ועיין כנה"ג סי' ל"ז הגהות הטור, אות כ"ג-כ"ד, הגהות ב"י, אות כ'. ועיין בשו"ע אה"ע שם ס"ק י"ד ובנו"כ שם. והוא כפשוטה של התוספתא כאן, וכדברי בעל ס' המנהיג. ועיין שו"ע אה"ע סי' ל"ז ס"ק י"ד ובכנה"ג הגהות ב"י שם אות ל"ד-ל"ט. ומדברי המנהיג משמע שהוא מפרש "או שהשיאה את עצמה" שבתוספתא, היינו שקידשה אביה והלך למדינת הים, והשיאה את עצמה, וציין למחלוקת בבבלי קידושין מ"ה ב' ולירושלמי שם פ"ב ה"א, ס"ב ע"ב. ועיין במאירי שם הנ"ל, ועיין בצפנת פענח פ"ג מה' אישות הי"ג.