תוספתא כפשוטה על יבמות ז:א

11. העושה מאמר ביבמתו ומת, חולצת ולא מתיבמת וכו'. משנתנו פ"ג מ"ט. ואמרו שם בדעת הת"ק: שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין, ומאמר קונה מקצת ומשייר מקצת. ועיין ספרי כי תצא פי' רפ"ח, הוצ' הר"א פינקלשטין, עמ' 306, ולעיל פ"ה, שו' 41–42, ד"ה ר' לעזר בר' שמעון, ובהערה 8 שם.

2ר' שמעון אומ' וכו'. עיין במשנתנו הנ"ל.

32. שאם מאמרו מאמר תתיבם, שהיא אשתו של שיני וכו'. בבלי י"ט א'. 1 ועיי"ש בתוספות, ד"ה דתניא, ולהלן שם עמ' ב', ד"ה ר"ש. ועיין להלן פי"א סה"י ובבבלי נ"א ב', צ"ו ב'. ור"ש סובר שמאמר או קונה, או לא קונה, עיין ירושלמי פ"ב ה"א וה"ב, ג' ע"ג, פ"ג ה"ה, ד' ע"ד, פ"ה ה"א, ו' ע"ד, ועיי"ש פ"ג ה"ד, ד' ע"ד. ועיין מ"ש לעיל בפ"ה הנ"ל. ועיין להלן פי"א, שו' 59–61, ד"ה ר' שמעון, ולהלן שם. ובתוספתא לא נזכרה כאן צרה כלל, והת"ק הוא בין כר"מ ובין כרבנן, עיין ירושלמי פ"ג ה"י, ה' ע"א, פ"י הי"ז, י"א ע"ב, ובבלי צ"ו ב'.