תוספתא כפשוטה על יומא א:יט

192-93. היה עומד ומקריב כל הלילה, לאורה טעון קדוש וכו'. להלן מנחות פ"א חי"ג, בבלי פסחים ב' סע"ב, זבחים י"ט ב', ועיי"ש כ' סע"א. ועיין ירושלמי כאן פ"ב ה"א, ל"ט ע"ג.

293. רבי או' הלינה פוסלת בקידוש ידים וכו'. וכ"ה להלן מנחות הנ"ל. אבל בכי"ע ובכי"ל כאן: הלינה מועלת וכו', כלומר פועלת ופוסלת וכו', וכ"ה בבבלי זבחים הנ"ל (בברייתא שלעיל): שהיה רבי אומר הלינה מועלת וכו'. וכן להלן שם כ' ב': יציאה מהו שתועיל בקידוש ידים וכו' טומאה מהו שתועיל לקידוש ידים וכו', ועיין איוב ל', י"ג.

394. אפי' עוסק בעבודה כל שבעת הימים אין הלינה פוסלת וכו'. להלן מנחות הנ"ל: אפילו הוא פוסק (כ"ה בד ובכי"ו, וצ"ל: הוא עוסק, או: אינו פוסק) בעבודה שלשה ימים אין הלינה פוסלת וכו'. ובירושלמי הנ"ל: אפילו עסוק בעבודה כל שלשה אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת. ובבבלי הנ"ל: כיון שקידש ידיו ורגליו מתחילת עבודה, אפילו מיכן ועד עשרה ימים אינו צריך לקדש. ואין כאן במניין הימים אלא מליצה בעלמא. ובכי"ל כאן: אפילו עוסק בעבודה אין הלינה מועלת בקידוש וכו'. ובכי"ע: ר' אלעזר בר' שמעון אומ' הלינה מועלת בקידוש וכו', וצ"ל: [אין] הלינה מועלת וכו', ועיין מ"ש לעיל בסמוך ד"ה רבי.