תוספתא כפשוטה על יומא ד:י

149-51. כל המזכה את הרבים אין מספיקין בידו לעבר עבירה שלא יהו תלמידיו נוחלין וכו'. במשנת אבות פ"ה מי"ח: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, ומפרשת התוספתא את הטעם. וכגירסת המשנה כ"ה גם בהוצ' שלפנינו בבבלי כאן פ"ז א', ובאבות דר"ן נו"ב פמ"ה, ס"ג ע"א. ובנו"א שם פ"מ, ס' ע"ב: כל המזכה את הרבים אין מגלגלין עבירה על ידו, שלא יהיו תלמידיו נוחלין העולם הבא וכו', כבתוספתא כאן. וכן מעתיק במחז"ו, עמ' 548, בשם משנת ר' נתן. אבל בכ"י של אבות דר"ן (לפי שכטר שם, הערה ד'): אין חטא בא על ידו, ואין מספיקין בידו לעשות עבירה וכו'. ובכי"א שם: אין מספיקין לעמוד עבירה בידו וכו'. ועיין דק"ס כאן, עמ' 303, הערה ט', אבל ברי"ף פ"ח סי' תתק"פ העתיק כגירסת התוספתא כאן, כפי שציין לנכון בתכ"מ. ועיין בתוספ' ישנים כאן ד"ה כל, ותוספ' יבמות ק"ט ב' ד"ה מהו דתימא.