תוספתא תרומות ב

1המוכר פירות לחבירו ואמר לו פירות שמכרתי לך טבלים הן בשר בכור הוא יין נסך הוא שורת הדין אין נאמן ר' יהודה אומר לא נחשדו ישראל על כן אלא הכל לפי מה שהוא איש.

2היה מקריב עמו זבחים ואמר לו נתפגלו היה עושה עמו טהרות ואמר לו נטמאו לא נחשדו ישראל על כן אבל אמר לו זבחים שהקרבתי עמך באותו היום נטמאו שורת הדין אין נאמן ר' יהודה אומר לא נחשדו ישראל על כן אלא הכל לפי מה שהוא איש.

3השוחט את הפסח על בני [חבורה] ואמר שלא לשמו שחטתיו שורת הדין אין נאמן ר' יהודה אומר עד שלא [יתחיל] בו נאמן משהתחיל בו אינו נאמן.

4אין תורמין ממין על שאינו מינו אבל אמרו כל מיני חיטין אחד כל מין אופילין ואגוזים ושקדים ורמונים אחד תורמין ומעשרין מזה על זה היו לו תאנים שחורות ולבנות בתוך ביתו וכן שני מיני חיטין תורמין ומעשרין מזה על זה ר' יצחק אומר משום רבי אליעזר בית שמאי אומרים אין תורמין וב"ה אומרים תורמין.

5כיצד אין תורמין מן החדש על הישן אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו אבל שדה שנעשה שתי בריכות בשנה וכן שדה בית השלחין תורמין ומעשרין מזה על זה לקט ירק בערב ראש השנה עד שלא בא השמש וחזר ולקט משבא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה מפני שזה חדש וזה ישן.

6[היתה שניה ונכנסה לשלישית הראשון מתעשר מעשר שני והשני מתעשר מעשר עני לקט אתרוג בערב חמשה עשר בשבט עד שלא בא השמש וחזר ולקט אחר משבא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה מפני שזה חדש וזה ישן] היתה שלישית ונכנסה לרביעית הראשון מתעשר מעשר עני והשני [מתעשר] מעשר שני.

7כיצד אין תורמין מן התלוש על המחובר אמר פירות תלושין [אלו] עשוין תרומה ומעשרות על פירות מחוברין אלו או פירות מחוברין [אלו] עשוין תרומה ומעשרות על פירות תלושין אלו לא אמר כלום אבל פירות תלושין אלו עשוין תרומה ומעשרות על פירות מחוברין אלו לכשיתלשו הרי זה אוכל מהן עראי ועושה אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר עד שיתלשו נתלשו דבריו קיימים.

8כיוצא בו מי שהיה בא בדרך והיתה בידו כלכלה של פירות שאינן מתוקנין אומר הרי זה עשויה תרומה ומעשר על פירות שיש לי בתוך ביתי לכשיגיע לעיר הרי זה אוכל ממנה עראי ועושה אותה תרומה ומעשר על מקום אחר עד שיגיע לעיר הגיע לעיר דבריו קיימין נאכלו פירות או נגנבו או שאבדו עד שלא הגיע לעיר כלכלה בטבלה משהגיע לעיר דבריו קיימין יתר על כן א"ר אליעזר בן יעקב [פירות ערוגה זו עשויין תרומה ומעשרות על פירות ערוגה [זו] לכשתביא שליש ותיעקר].

9כיצד אין תורמין מפירות הארץ על פירות חוץ לארץ אין תורמין מפירות ארץ ישראל על פירות סוריא ולא מפירות סוריא על פירות [א"י] ישראל שקנה שדה בסוריא הרי הוא כקונה [בפרוזדור שבירושלים תורם ומעשר עליה.

10ישראל ונכרי שקנו שדה בסוריא הרי [הן כטבל וכמעשר] שנתערבו זה בזה דברי רבי רשב"ג אומר חלקו של ישראל חייב חלקו של נכרי פטור ישראל שקנה שדה בסוריא אע"פ שחזר ומכרה לנכרי חייבת [במעשר ובשביעית שכבר נתחייבה אבל האריסין והחכירות ובתי אבות נכרי] שמשכן שדהו לישראל אע"פ שעשה [לו] ישראל נימוסות עליה פטורה מן המעשרות [ופטורה מן השמטה].

11איזו היא הארץ ואיזו היא חוצה לארץ כל ששופע מטור אמנון ואילך ארץ ישראל מטור אמנון ולפנים חוצה לארץ נסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח מטור אמנון עד נחלי מצרים מחוט ולפנים ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ ר' יהודה אומר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כא"י שנא' (במדבר ל״ד:ו׳) וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול נסין שבצדדין רואין אותן כאילו חוט מתוח מקפלריא עד אוקיינוס מנחל מצרים עד אוקיינוס מחוט ולפנים ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ.

12ספינה הבאה מחו"ל והיו בה פירות מחוט ולפנים אם היא גוששת חייבת לפי חשבון והיוצא לחוץ לארץ אין חייבת לפי חשבון ר' אליעזר אומר עפר ארץ ישראל כל [שהוא] חייב [לפי חשבון].

13אבל ערלה וכלאי הכרם שוין לנכרים בארץ ישראל בסוריא ובחוצה לארץ אלא שר' יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי בסוריא וחכ"א יש לו אמר ר' יהודה מעשה בשביון ראש בית הכנסת של כזיב שלקח נכרי רבעי בסוריא ונתן לו דמיו ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר ממקום למקום ואמר לו המתן עד שנהיה בהלכה אמר לו משם ראיה אף הוא שלח לו ביד שליח חרש מה שעשית עשית אבל לא [תשנה] לעשות כן.

14אין תורמין מן התבואה שלא הביאה שליש כיצד יודע אם הביאה שליש אם לאו אם [זורעה ומצמחת] הדבר ידוע שהביאה שליש אם זורעה ואינה מצמחת הדבר ידוע שלא הביאה שליש.