מסכת עבדים ג

1הנרצע אינו נרצע עד שיאמר וישנה שנא׳ (שמות כ״א:ה׳) ואם אמור יאמר העבד היהלו אשה ובנים ולאדניו אין אשה [ובנים] לאדוניו אשה ובנים ולו אין אשה ובנים לא ירצע כדברי רבי ישמעאל ר״ע אומר בין כך ובין כך ירצע בכל רוצעים אפי׳ במספר אלא שאין מצות רציעה אלא במרצע שנא׳ (שם) ורצע אדוניו את אזנו במרצע וגו׳ אינו נרצע אלא בגובה של אוזן בדברי ר״מ ר״י אומר (אף) במילתא. אינו נרצע אלא בימין בפני בית דין שנאמר (שם) והגישו אדוניו אל האלהים וגו׳ נאמר דלת ונאמר מזוזה למה נאמרו שתיהן אלא הקיש דלת למזוזה מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד:

2עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה וקונה את עצמו בכסף על ידי אחרים ובשטר על ידי עצמו דברי ר״מ וחכ״א בכסף על ידי עצמו ובשטר על ידי אחרים ובלבד שיהא הכסף משל אחרים:

3ויוצא בראשי איברים בשן ועין ובראשי אזנים ובראשי אצבעות ידים ורגלים ובראש החוטם ובראש הגויה ובראשי הדדין באשה . רש״א אף באיש:

4הפיל שיניו כאחד סימא ב׳ עיניו כאחד יוצא ואינו נוטל כלום זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונוטל דמי שניה חתך מבשרו או הפיל שן שעתיד לצאת [אינו יוצא]:

5העבד שישראל שותף בו הרי זה בן חורין:

6המוכר את עבדו לאחר שלשים יום רבי מאיר אומר הראשון ביום או יומים ואין השני ביום או יומים ר׳ אליעזר אומר אין שניהם ביום או יומים:

7המוכר עבדו לעובדי כוכבים או לחוץ לארץ והיוצא בראשי אברים אינו צריך גט שחרור רבי עקיבא אומר צריך גט שחרור: