מסכת עבדים ב

1עבד עברי עושה ביום אבל לא בלילה ר׳ יוסי אומר הכל לפי אומנותו. אבל הכל שוים שלא ילמדנו לא צבע ולא טבח ולא נחתום לרבים ולא יטלנו לכסא ולא יטול [כליו] לפניו למרחץ ולא יסמוך לו את מתניו ולא ישיפנו ולא יסיכנו:

2אוכל ממה שהוא אוכל ושותה ממה שהוא שותה מיסב אצלו ויושב כנגדו אפי׳ היה בטל. לקה או שחלה אינו מחשב לו את בטלונו ברח וחזר מחשב לו את בטלנותו:

3לא ימכור את עצמו ליקח לו כסות או מצעות אבל מוכר הוא את עצמו להחיות את נפשו:

4השלים את שניו לא ישלחנו ריקם. דכתיב (דברים ט״ו:י״ג-י״ד) וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם העניק תעניק לו ראב״ע אומר אם מתברך הוא על רגלו מעניק לו ואם לאו אינו מעניק לו אר״ע בין כך ובין כך לא יפחות ( ס"א לו) מחמשים זוז. בכל מעניקים חוץ מעבדים ושטרות וקרקעות. אחד איש ואחד אשה אלא שהאיש קונה עבד עברי ואין האשה קונה עבד עברי:

5אין קונין ב׳ עבדים כאחד :

6המוכר את עצמו והבורח והיוצא בגרעון כסף אין מעניקין לו:

7הנמכר בגניבתו לא ימכר לא בשוק ולא באיטליז שנא' (ויקרא כ״ה:נ״ה) כי לי בני ישראל עבדים וגו׳:

8המוכר את עצמו לעובד כוכבים קרובין וב״ד מצווין לפדותו. הוא אינו מצווה לפדות את עצמו שנא' (שם) אחד מאחיו יגאלנו או דודו או בן דודו יגאלנו וגו׳ שהיה רבי ישמעאל אומר ומה אחרים מצווים לפדותו הוא אינו מצווה לפדות את עצמו ומה אני מקיים (שם) או השיגה ידו ונגאל אלא מה הוא שיפדה את עצמו אינו חוזר לשיעבוד אף אחרים שפדו אותו אינו חוזר לשיעבוד ר׳ יוסי הגלילי אומר בית דין לשיעבוד וקרובים לחירות ר׳ עקיבא אומר ב״ד לחירות וקרובים לשיעבוד:

9גנב מאתים ושוה מנה ימכר וחוזר ונמכר גנב מנה ושוה מאתים לא ימכר רא״א לעולם אל ימכר עד שיהא ממכרו וגניבתו שוים אל ימכר וישנה לו בגניבה אתת וחוזר לשררה שהיה בה דר״מ ר׳ יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה: