מסכת דרך ארץ זוטא ח

1הוי רך כקנה שהרוח נושבת בו לכל רוח שתרצה שאין התורה מתקיימת אלא במי שרוחו נמוכה עליו למה נמשלה תורה למים לומר לך מה דרכו של מים אינן הולכין למקום גבוה אלא למקום נמוך כך אין התורה מתקיימת אלא במי שרוחו נמוכה עליו:

2הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו וקרב לדבר המתקבל ולכל הדומה לו והוי זהיר מהיועצך לפי דרכו

3וכל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר (מיכה ז׳:י״ח) מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע:

4כל המתנבל בדברי תורה סופו להתנשא בה שנאמר (משלי ל׳:ל״ב) אם נבלת בהתנשא. אם נבלת בדברי תורה בהתנשא

5שכל המתנבל על ד״ת מוסיפין לו חכמה על חכמתו שנאמר (שם ט) תן לחכם ויחכם עוד.

6כל זמן שאדם חוטא מורא הבריות עליו וכל זמן שאינו חוטא מוראו על הבריות.

7וכל המזלזל בדבר אחד בד״ת חייב כרת שנ׳ (במדבר טו) כי דבר ה׳ בזה.

8כל שאין לו בושת פנים במהרה [הוא] חוטא. שנא׳ (ישעיהו ג׳:ט׳) הכרת פניהם ענתה בם. וכל שיש לו בושת פנים לא במהרה [הוא] חוטא שנאמר (שמות כ׳:י״ז) ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו:

9(כל ת״ח המזלזל בנט״י ה״ז מגונה. מגונה ממנו) האוכל לפני האורח . מגונה ממנו אורח מכניס אורח. מגונה ממנו האוכל לפני ת״ח. אורח המטריח אורח מגונה משלשתן. ר״מ אומר הנוטל מלפניו ונותן לבן בעל הבית. מעשה היה והרג בעל הבית את בנו.

10כל המשפיל את עצמו מכוין את שמועתו וכל העובר על דברי חכמים חייב כרת וכל הפוסל פסול. אר״ע כך היה תחילת תשמישי לפני חכמים פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי מת מצוה ונטפלתי בו בארבע׳ מילין עד שהבאתיו למקום בית הקברות וקברתיו וכשבאתי והרציתי דברים לפני ר״א ור' יהושע אמרו לי כל פסיעה ופסיעה שפסעת מעלה עליך כאילו היית שופך דמים אמרו להם למה בשעה שנתכוונתי לזכות נתחייבתי כרשע בשעה שלא נתכוונתי על אחת כמה וכמה באותה שעה לא זזתי מלשמש לחכמים הוא היה אומר דלא שימש לחכמים קטלא חייב:

11הכניסן למרחץ בתחילה מעביר מסוהב ואח״כ מעביר את המנעלים ואח״כ מעביר את המכנסיים ואח״כ מפשיט את החלוק:

12הנכנס למרחץ נותן כבוד ליוצא. והיוצא מן בית הכסא נותן כבוד לנכנס: עד כאן מן המחזור וויטרי