יש סדר למשנה על משנה ברכות א:ב
יש סדר למשנה על משנה ברכות · Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Berakhot 1:2
Open in the reader →1הר"ב ד"ה בין תכלת ללבן בין חוטי תכלת לחוטי לבן שבציצית פי' אחר גזת צמר שצבעה וכו' ע"ש. הנה הפי' אחר שכתב הר"ב הוא פירש"י בסוגי' ט' דקאמר הש"ס עלי' דמתני' מאי בין תכלת ללבן אילימא בין גבבא דעמרא חיורא לגבבא דעמרא דתכלתא הא בליליא נמי מידע ידעי אלא בין תכלת שבה ללבן שבה ע"כ. וכתב רש"י ד"ה בין תכלת שבה ללבן שבה גיזת צמר שצבעה תכלת ויש בה מקומות שלא עלה שם הצבע יפה ע"כ. מיהו תוס' כתבו על פירש"י וקשה דאמרי' במנחות מ"ג ראה מצוה זו שבה תלוי מצוה אחרת ואיזו זו ק"ש כדתנן עד שיכיר בין תכלת ללבן ואי קאי אגיזת צמר אינה תלוי' בציצית ועוד בלילה נמי פעמים יכולין לראות צמר שאינו צבוע כדרכו ע"כ יש לפרש בין תכלת שבה בציצית שהי' קבוע בו תכלת וגם שני חוטי לבן ועושין בו חוליא של תכלת וחוליא של לבן ע"כ. וכפי' התוס' כתבו נמי הרמב"ם והרא"ש ובכן צע"ג שהר"ב כתב פי' אחר גיזת צמר וכו'. נהי דאפשר על קושי' השני' של תוס' לא חש וס"ל כמו לרש"י דאין יכולין לראות בלילה צמר שאינו צבוע כדרכו. מ"מ נדחה הפי' זה מכח קושי' ראשונה דמוכרח מסוגיא דמנחות וחידוש שלא העי' בזה מד"ז התי"ט שכתב הר"ב פי' אחר וכו' והוא נדחה ואינו נראה מגמ' ערוכה דמנחות ראה מצוה זו וכו'. וליישב זו יהיה נכון לבקר שיש לתמוה עוד בפי' שכתב רש"י והר"ב שהוא נגד הירושלמי להדי' דאיתמר שם כיני מתני' בין תכלת שבה ללבן שבה מ"ט דרבנן וראיתם אותו מן הסמוך לו [היינו חוטי לבן שעם התכלת שאצלו. ר' אלי' פערקאן]. ומ"ט דר' אליעזר וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעין [והביאו הירושלמי זו] הרי מפורש בשום שכל אלו הטעמים דאיתמר בירושלמי בטעמא דת"ק וראיתם אותו מן הסמוך לו דהיינו בין תכלת ללבן שבציצית ממש. ולמה נאדו רש"י והר"ב מהפי' דאיתמר בירושלמי. לכן נראה דמה דקאמר הש"ס במנחות ראה מצוה זו וכו' שפיר קאמר התם אהא דמקשה שם ורבנן דס"ל דכסות לילה חייב האי וראיתם אותו מאי עבדו לי' על זה משני מבעי להו ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלוי' בה ואיזו זו ק"ש דתנן מאימתי קורין שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן. אמנם לדידן דקי"ל כר' שמעון בסוגי' דהתם וכמ"ש ג"כ תוס' דכסות לילה פטור והוכיחו זה לעיל מ: ד"ה משום מכמה סוגיות הש"ס ע"ש. ויליף לה מדכתיב וראיתם אותו פרט לכסות לילה. ולר' שמעון לא דרשינן כלל ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת וכו' ואמטו להכי לא ניחא לי' לרש"י לפרש משיכיר בין תכלת שבציצית. דאי הכי מנ"ל לר"ש דוראיתם אותו ממעט כסות לילה דלמא להכי אתי' ראה מצוה זו וכו' אלא מסתברא דלר"ש פירושא דמשיכיר בין תכלת ללבן שבגיזת צמר. אמור מעתה לא קשיא לפירש"י מסוגי' דמנחות. וגם מן הירושלמי לא קשי' די"ל דהירושלמי מפרש אליבא דרבנן. אבל בסוגי' דילן הכא דאדברי המקשה דקאמר אילימ' בין גבבא דעמרא וכו' נקט המתרץ אלא בין תכלת שבה ללבן שבה דאדסליק מיני' קאי דהיינו בגבבא גופי' והיא גיזת צמר ומדוקדק בזה מלת שבה אבל לפי' בין לבן שבציצית מלת שבה אינו מדוקדק וגם העיקר חסר. ואוזן שומעת תבחן מלין לשון רש"י בסוגיא דמנחות שם ד"ה זו קריאת שמע דכשתכיר מנין של ציצית קרא את שמע ע"כ. והגי' הצ"ק דצ"ל כשתכיר צבע של ציצית קרא את שמע ע"כ. וכתבתי בהפלאה שבערכין ערך תכלת בס"ד דבה"ז שהביא רש"י זו ולא הגי' כלום נראה דשפיר עביד דגם בלתי ההג"ה מובן דברי רש"י שכוונתו כשתכיר מנין חוטין של ציצית כלומר כמה חוטין יש מן הלבן וכמה חוטין יש מן התכלת נמצא ממילא מכיר הצבע בין תכלת ללבן וע"ש כי הארכתי. עכ"פ בין לפירושי ובין לפי הגה"ה שכתב הצ"ק יהי' פירש"י דהתם סותר פי' רש"י דהכא בברכות. אבל בברורי דברים שכתבתי למעלה דהתם במנחות אליבי' דרבנן דס"ל דכסות לילה חייב פרש"י שפיר. אבל בברכות פרש"י אליב' דהלכתא כר' שמעון. ובהפלאה שבערכין עוד הארכתי. ופה קצרתי. אפס ההכרח ברר פרש"י והר"ב לבדנה הצגתי:
2תוי"ט ד"ה עד הנץ החמה וכו' ובריית' דותיקין גומרין וכו' ע"ש. וכן בתוס' דסוכה מ"ד: ד"ה כאן במקדש וכו' הביאו ראיה מהך דוכת'. ולא ידעינן למה לא זכרם התי"ט: