יש סדר למשנה על משנה שבת כב:א
יש סדר למשנה על משנה שבת · Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Shabbat 22:1
Open in the reader →1הר"ב ד"ה ובלבד שלא יספוג וכו'. ואע"פ שיש לספוג עור בית אחיזה וכו' שלא יעשה כמעשה חול וכו' ע"ש. וכ"כ תוס' קמ"ג: בפי' המשנה ד"ה ובלבד שלא יספוג אפילו יש לו עור בית אחיזה דליכא חשש סחיטה אסור כדמפרש בגמ' שלא יעשה כדרך שעושה בחול. ע"כ. וכ"כ הרמב"ם בפירושו בזה"ל הטעם אשר בעבורו לא יספוג שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ע"כ. וכן הוא להדיא בברייתא דמייתי הגמ' עלה דמשנה תנא לא יספוג ביין ולא יטפח בשמן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ע"כ. ואשר ע"כ נעלם ממני כוונת רש"י שכתב בפירושו במתני' ד"ה ובלבד שלא יספוג שלא ישים ספוג במקום היין לחזור ולהטיפו בכלי גזירה שמא יסחוט. ע"כ. ולא די שלא פי' כמו דמפרש בברייתא טעמא דמתני' אלא דמפרושו שכ' שמא יסחוט נראה במקום דליכא למיחש להכי כגון אם יש לו בית אחיזה שרי. וליתא דהא עכ"פ אסורה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. ורציתי לומר דרש"י ס"ל הפי' בברייתא דזה דתנא שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. קאי רק על מה דתנא ולא יטפח בשמן. אבל רישא דתנא לא יספוג ביין ס"ל לרש"י לפרש דטעמא משום סחיטה. אמנם היא גופה קשיא ולא ידעתי טעמא של דבר שהרי ודאי גם ביין איכא למימר שלא יעשה וכו' כמו דאמרי' גבי שמן. וקצת י"ל בזה דהוכיח רש"י דאי טעמא במתני' משום עובדא דחול ה"ל לתנא דמתני' למתני ג"כ ובלבד שלא יטפח בשמן. א"ו במתני' טעמא משום סחיטה [וגבי טפיחה בשמן שמקנח ידו בכלי לא שייך סחיטה ולפיכך לא תנא לה במשנה] וקים להו דעובדא דחול לא שייך במניח ספוג במקום היין וטעמא דמסתברא דלא מצינו דאסור לעשות כדרך שהוא עושה בחול אלא במאי דיש בו טורח בעשייתו כגון הא דתניא בסוגיא בסמוך נתפזרו לו פירות בחצרו מלקט על יד על יד ואוכל אבל לא יתן לתוך הסל או לתוך הקופה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. והקשה הר"ן וא"ת מאי עובדין דחול איכא הכא וכו' תירץ הר"י כגון שנתפזרו בחצרו אחת הנה ואחת הנה אבל במקום אחד מלקטים ונותן לתוך הסל והרמב"ם ז"ל פי' דהכא במאי עסקינן כגון שנפלו בחצרו בתוך צרורות ועפרורת וכו' ע"כ. וכן יש לי עוד ראיות לזה. ואין עכשיו פנאי להאריך. והשתא ודאי בהנחת ספוג במקום היין והספוג בולע מעצמו אין שום טורח בו ושרי. אבל לטפוח בשמן לכנוס כמה וכמה פעמים ידו בשמן ולקנח כמה פעמים ידו בכלי שיוסר השמן הנדבק מעל ידו לתוך הכלי ודאי דטורח רב יש והלכך אסור מפני עובדין דחול. ובדרך זה מבואר לשון רש"י בגמ' ד"ה ויטפח מכניס בו כפו והשמן נדבק בו ומקנחו בשפת הכלי ואסרוה משום דעובדין דחול ע"כ. הנה סיומא דרש"י שכתב ואסרוה משום עובדין דחול לא ידענא מה רוצה בזה שהרי זה איתמר להדיא בברייתא זו. אלא דכיון רש"י לפרש ואסרוה וכו' קאי על ויטפח בשמן וכדאמרן. שוב ראיתי שכתב הרמב"ם בחיבורו פכ"ב מהלכות שבת דין ט"ו בזה"ל נשברה לו חבית בשבת מציל ממנו מה שהוא צריך לשבת לו ולאורחיו ולבד שלא יספוג ביין או יטפח בשמן שאם יעשה כדרך שהוא עושה בחול שמא יבא לידי סחיטה ע"כ. ואמרתי אולי גם כוונת רש"י על דרך זה. ויתכן בזה מאי דקשיא בדברי הרמב"ם שכתב שאם יעשה כדרך שהוא עושה בחול שמא יבא לידי סחיטה. תינח שלא יספוג ביין דגזרי' שמא יסחוט הספוג. אבל לא אזלא שפיר טעם זו גבי לא יטפח בשמן דהיינו שמכניס כפו בשמן וכו' מאי סחיטה שייך בזה [שוב מצאתי שגם הש"ג עמד על זה והניח בצ"ע] ואין לפרש דגזרי' טיפוח בשמן אטו שלא יטול ספוג לספוג השמן ויסחוט. מלבד שהוא דחוק. עוד יש להקשות דא"כ גם טיפוח ביין ליתסר אטו ספוג לספוג השמן. ובברייתא דמחלק ותני ספוג ביין וטיפוח בשמן משמע דדוקא בהני גוונא אסור. דאלת"ה לערבינהו וליתנינהו לא יספוג ולא יטפח ביין ושמן שלא יעשה וכו'. אבל באופן שכתבתי למעלה דבשמן דאיכא טורח לטפח ולקנח פעמים הרבה עד שיציל מה שחשוב וראוי בכדי טרחתו שפיר אסורים [אפילו בלא גזירת שמא יסחוט] משום עובדין דחול. אמנם לספוג היין דלית ביה משום עובדא דחול הוכרח הרמב"ם לפרש שאם יעשה כדרך שהוא עושה בחול שמא יבא לידי סחיטה. וכ"ז שכתב הרמב"ם בסיומא דמילתא שמא יבא לידי סחיטה ובא לפרש מילתא בטעמא שלא יספוג ביין. ובאופן זה יפה כתב רש"י בפירושו להמשנה שהעתקתי בתחילה ד"ה ובלבד שלא יספוג ביין וכו' במקום היין דקדק לכתוב ביין וכו'. והברייתא דנתפזרו לו פירות בחצירו מלקט על יד על יד ואוכל וכו' שהבאתי לעיל. דע דכתבו תוס' ד"ה מלקט וכו' נראה דלא גרסי' ואוכל מדקתני סיפא אבל לא לתוך סל ולא תוך הקופה משמע הנך דוקא אסירי משום עובדא דחול אבל לתוך כפו שרי ע"כ וכ"כ הרא"ש דלא גרסי' ואוכל מדקתני סיפא אבל לא לתוך הסל ולא לתוך הקופה משמע הנך דוקא הוא דאסירי משום עובדא דחול אבל ללקט וליתן על חיקו ולתוך כסותו שרי ע"כ. וכן הטור סי' של"ה השמיט מלת ואוכל וכתב בזה"ל נתפזרו לו פירות מלקט מעט מעט ובלבד שלא ילקט לתוך הסל או לתוך קופה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. ע"כ. וכן דברי המחבר סי' של"ה סעיף ה' שהעתיק ואוכל ולא יתן לתוך הסל וכו' קצת צריכין ביאור דלפמ"ש נתפזרו פירות בחצר אחת הנה ואחת הנה מלקט מעט מעט ואוכל משמע דוקא כשאוכל אבל בלא"ה אפילו לתוך כפו או ליתן אל חיקו ולתוך כסותו אסור וא"כ למה כתב אח"כ לא יתן לתוך הסל וכו' עדיפא ה"ל למתני ולא יתן לתוך כפו או אל חיקו או לתוך כסותו ואם נפלו במקום אחד נותן אפילו לתוך הסל וכו'. ויש ליישב קצת אבל נעלם שלא הערו בזה האחרונים. חדשים וגם ישנים: