יש סדר למשנה על משנה סוכה ג:ה
יש סדר למשנה על משנה סוכה · Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Sukkah 3:5
Open in the reader →1תוי"ט ד"ה של תרומה טהורה לא יטול. פי' הרמב"ם כמ"ד מפני שמכשירו לקבל טומאה וכו'. הנה גם בחיבורו פ"ח מה' לולב דין ב' כתב בזה"ל אתרוג של תרומה טהורה ושל מעשר שני בירושלים לא יטול שמא יכשירו לטומאה וכו' וכתב הכ"מ ופוסק רבינו כדברי האומר בגמרא שטעם לא יטול הוא מפני שמכשירו לטומאה ר"ל שע"י נטילתו בא לשומו במים עם הלולב ויוכשר ע"כ. והוי יודע דבסוגיא ל"ה ע"ב איתא ושל תרומה טהורה לא יטול פליגי בה רבי אמי ורבי אסי חד אמר מפני שמכשיר וחד אמר מפני שמפסידה. הגם דלא מיכרעי הילכתא היכא [ואף אם היה כלל מיוחד היכי דפליגי ר' אמי ור' אסי הילכתא כמאן אכתי הכא דחד אמר כך וחד אמר כך ודאי לא ידענו הלכה כמי] מ"מ פסק הרמב"ם שפיר מפני שמכשירה דהוי לחומרא ע"פ מסקנת הש"ס דאיכא בינייהו כגון שקרא עליו שם חוץ מקליפתה החיצונה למ"ד מפני שמכשירה איכא ואסור [משא"כ למ"ד מפני שמפסידה שרי לטול]. מיהו אכתי איכא למידק דהא ודאי מצינו להיפך כגון שכבר הוכשר [עי' תוס' ד"ה מפני וכו'] דלמ"ד מפני שמכשירה מותר ליטול שהרי כבר הוכשר ולמ"ד מפני שמפסידה אסורה. וא"כ למה השמיט הרמב"ם הך טעמא שמפסידו הלא באופן היכי שכבר הוכשר הוי טעמא שמפסידו לחומרא וטעמא שמכשירו לקולא ומצוה ליישב. וקצת אפשר לומר שהוכיח הרמב"ם מדלא אמר הש"ס נמי הך איכא בינייהו ואף די"ל דחדא מתרתי נקט עמ"ש תוס' (ב"ק ל"ג ע"א ד"ה הקדישו) מ"מ עדיפא הו"ל לש"ס למינקט א"ב במילתא דשכיחי ורגיל שכבר הוכשר מלומר דא"ב כגון שקרא עליה שם חוץ מקליפתה דזה מילתא דלא שכיחי לכן נראה דהיא הנותנת דס"ל לש"ס למ"ד מפני שמכשירו גזרינן נמי היכי שכבר הוכשר אטו לא הוכשר כבר ובכל ענין גזרו חכמים בתרומה ובמע"ש בלא פלוג דלא יטול. ותדע דע"כ גזרו בלא פלוג [יבמות ק"ז ע"א כתובות נ"ב ע"ב ב"מ נ"ג ע"ב] דאי לאו הכי קשה רק אמר ומאי בינייהו הלא א"ב כשלא נתן הלולב במים [אמנם דינא הוא דצריך דוקא ליתנו במים] או שניגב הלולב או שנוטלו בסודר דשרי לרבא לקמן ל"ז ע"א אבל אם גזרו בלא פלוג אתי הכל שפיר ולהכי לא מצי הש"ס רק האכ"ב דשרי למ"ד מפני שמפסידו כגון שקרא עליה שם חוץ מקליפתה חיצונה וכו' דבמילתא דלא שכיחי כה"ג לא גזרו חכמים ולא אסרו ליטול אם אירע שקרא עליה שם חוץ מקליפתה וכו'. ובענין הפירושים של רש"י ותוס' שהביאם התוי"ט. שרש"י כתב בזה"ל ד"ה שמכשיר לקבל טומאה דאמרינן במתני' וכו' והתוס' כתבו בזה"ל ד"ה מפני שמכשיר וכו' וכשנוטלו נוטפין מימיו על האתרוג נראה ע"פ פלוגתא שבין הרקנטי ובין חסיד אשכנזי שהביאה הב"י בסי' תרנ"א והעתיקו הט"ז ס"ק י"ד דחסיד אשכנז לא היה מחבר האתרוג ללולב והרקנטי ס"ל דצריך לחבר האתרוג ללולב. והנה רש"י ס"ל כרקנטי ולהכי פי' כשנוגע באתרוג הוכשר אבל תוס' ס"ל כחסיד אשכנזי. אכן מ"ש הכ"מ שהעתקתי למעלה שע"י נטילתו בא לשומו במים עם הלולב ויוכשר. בחר לו טעם חדש לא כרש"י ולא כתוס' קצת חידוש הוא. ובפרט איהו שפסק בש"ע סי' תרנ"א סעי' י"א דצריך לחברם יחד כדעת הרקנטי בפשיטות הו"ל לפרש כרש"י: