יש סדר למשנה על משנה יומא ג:יא
יש סדר למשנה על משנה יומא · Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Yoma 3:11
Open in the reader →1תוי"ט ד"ה הגרוס וכו' ואני תמה על שלא מצא הגרוס בן לוי ג"כ תשובה לדבריו שמא ילמוד אדם שאינו הגון כו' ע"ש. וראיתי בתשובת שער אפרים סי' ט"ז מבן המחבר כתב דאין מקום לתמיהת התוי"ט דהא גמ' ערוכה היא ביומא דף ל"ח ע"ב כולן מצאו תשובה לדבריהם בן קמצר לא מצא תשובה לדבריו ומשמע להדיא דגם הגרוס בן לוי הוא בכלל מן אותם שמצאו תשובה לדבריהם ואם בעבור שמבואר בגמ' ששאלו לבית גרמו ולבית אבטינוס ומצאו תשובה לדבריהם משא"כ גבי הגרוס חדא דמאן יימר לן דלא מצא תשובה דמאחר שלא שאלו לו לא השיב וכי איהו חלים ואיהו מוכשר ובאמת אם היו שואלים לו גם הוא היה מוצא תשובה לדבר שלא ילמד אדם וכו' ובזה ניחא על ששאלו לבן קמצר ולא שאלו להגרוס לפי שתשובתו ידעו מבית גרמו ומשא"כ בבן קמצר לא שייך האי טעמא וכמ"ש ביפה מראה הביאו התוי"ט ע"ש ותו הא הוכחנו לעיל מגמ' דגם הוגרס הוא מן אותם שמצאו תשובה לדבריהם אשר נאמר עליהם זכר צדיק לברכה ובזה נסתלק תמיהת הרב בעל תוי"ט עכ"ל. ומפני שאין גוף הספר מצוי ביד כל אדם העתקתיו אות באות. ואחר העיון אמרתי דעיקר תמיהת התוי"ט הוא על לשון הר"ב שהוא מפרש על הראשונים דהיינו בן גמלא ובן קטין וכו' נאמר זכר צדיק לברכה ועל האחרונים בית גרמו ובית אבטינוס והגרוס בן לוי ובן קמצר נאמר ושם ר"י והוסיף הר"ב ואע"ג דבית גרמו ובית אבטינוס נתנו טעם לדבריהם שלא רצו ללמד שמא ילמוד וכו' לא קבלו חכמים את דבריהם ע"כ. וטעמא רבה בעי אחרי שנתנו טעם לשבח למה לא קבלו חכמים את טעמם. אלא ברור מפני שמחמת מניעתם שלא רצו ללמד הוכרחו חכמים ליתן להם שכר בכל מה שהיו רוצים כמבואר ל"ח ע"א שלחו להם חכמים ולא באו כפלו להן שכרן ובאו בכל יום היו נוטלין י"ב מנה והיום כ"ד מנה ע"ש כה עשו בית גרמו וכן עשו בית אבטינוס ולפיכך על שלא עשו כשורה ע"ש ב"ב קל"ג ע"ב [בבנו של יוסף בן יועזר הוציא שבע מכלל דלא שפיר עביד מכ"ש הנהו של בית גרמו ובית אבטינוס שהוציא מהקדש כפלים בשכרן] אמרו רבנן בטעמא שנתנו כי לפגם הוא ולא לשבח דאי הוו עיקר טעמא לשם שמים שמא ילמד אדם שאינו הגון וכו' למה נטלו כפלים בשכרן אע"כ לכבוד עצמן הם דורשין שלא ללמד כדי להרבות שכרן. ואחר ברורים דברים אלו בבן קמצר שלא מצינו שנתן עיניו בממון ליקח כפל בשכרו ולפיכך אם היה מוצא תשובה על שלא רצה ללמד לא היה בכלל שר"י וזהו כוונת הברייתא ל"ח ע"ב ת"ר בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב וכו' אמרו לו מה ראית שלא ללמד כולן מצאו תשובה לדבריהן ובן קמצר לא מצא תשובה לדבריו על הראשונים [דהיינו לפי' הר"ב כגון בן גמלא ובן קטינא וכו'] נאמר זכר צדיק לברכה ועל בן קמצר נאמר ושר"י הרי שקראו על בן קמצר ושר"י רק מפני שלא מצא תשובה אבל בית גרמו ובית אבטינוס אף שמצאו תשובה לא נתקבלו דבריהם מפני שנראה בעליל שפיהם ולבם אין שווין שהרי בשביל כך הוכרחו חכמים לתן להם שכרן כפליים. ומעתה הגרוס בן לוי שחשבו הר"ב בכלל ושר"י אילו מצא תשובה ברור שלא היה בכלל כמו בבן קמצר כדאמרן שהרי גם הגרוס לא היה חפץ לקבל שכרו ביותר וע"ז שפיר תמה התוי"ט על שלא מצא הגרוס תשובה לדבריו שמא ילמוד וכו' ואמרתי זה הדבר יציל התוי"ט מהשגת הרב בן המחבר: