ישע אלהים על אסתר ב:כא

1ומרדכי יושב וכו׳ יר׳ אפי׳ שעלת׳ למלוכ׳ לא רצה מרדכי לבקש ממנה שתעש׳ שהמלך יעל׳ אותו למעלה יותר גדולה ומרדכי יושב בשער המלך כמו שהיה מקודם שאילו תאמר שיתנו למרדכי איזה מעלה מיד יבין המלך שהיא קרובתו ויודע הדבר לכל זש״ה ומרדכי יושב בשער המלך ואסתר ג״כ לא רצתה מעצמה לגלות יען שמרדכי לא נתן לה רשות זש״ה אין אסתר וכו׳ כאשר צוה עליה ולא רצתה לצאת מציוויו אפי׳ אחר שעלתה למלוכה ז״ש ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר הית׳ באמנה אתו שהיתה שפלה שהיתה תחת ידו כי אין לה אב ואם כך עתה ג״כ וכו׳.

2ובמסכת מגילה (מגילה יג:) אמר רבה בר לימא משמיה דרב שהיתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי עכל״ה. הנה כי הוקשה לו כי אחר שאמר שאין אסתר מגדת וכו׳ כאשר צוה עליה מרדכי ובודאי אחר שלא היתה מגדת עם היות שמרדכי היה יושב בשער המלך עדין ולא נעשה עמו גדולה אחרת יותר לא גלתה כמ״ש הואיל ולא שמעה מפי מרדכי רשות להגדה א״כ ואת מאמר מרדכי וכו׳ למה לי לזה בא לומר כי ואת מאמר אינו ציווי אלא לשון שכיבה כשרז״ל עשה בה מאמר מקודשת וכו׳ שאע״פ שלקחה אחשורוש עכ״ז לא עזבה למרדכי אישה אלא כאשר היתה באמנה אתו כן עתה גם כן ר״ל בעניני הנידות והטבילה שהיתה זהירה כקודם כשרז״ל שהיתה מראה דם למרדכי וכו׳ וטובלת וכו׳ והטבילה שהיתה טובלת אינו בשביל שהיתה צריכה לכך שהרי קרקע עולם היתה אלא כשרש״י ז״ל מחמת נקיות כדי שלא תהיה מאוסה לצדיק משכיבתו של גוי. והתוספות הקשו והלא לא היתה שם הבחנת ג׳ חדשים שהרי בכל יום היה אותו רשע מצוי אצלה ותרצו שהיתה משמשת במוך עכ״ל:

3בימים ההם. י״ל מה קשור והתחברות יש בענין זה עם מה שלמעלה באומרו בימים ההם ועוד כי היל״ל קצפו בגתנא ותרש אחרי שהם שנים ועוד אחר שאמר בגתנא ותרש למה חזר ואמר שני סריסי וכו׳ וכי איני יודע שא׳ וא׳ הם שנים ודי שיאמר בגתנא ותרש סריסי המלך וכו׳ ועוד אמאי דלקה בהו כולי האי עד שבקשו לשלוח יד במלך:

4והנראה שבא ללמדנו שאין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה לפי שנראה דבר זר כי אחר שמה שצוה עליה מרדכי אשר לא תגיד היה כדי שלא תדאג שם בבית הגי כש״ל והנה הפחד ההוא חלף הלך לו וכבר עלתה למלוכה ומרדכי יושב בשער המלך והיה ראוי למרדכי לתת לה רשו׳ שמההגד׳ ודאי יבא יקר וגדולה למרדכי על זה הואיל ואסתר לא רצתה לגלות אפילו שידעה שכבר היא בטוחה מהדבר אשר בעבורו צוה עליה מרדכי אשר לא תגיד בהיות שלא שמע מפי מרדכי ההפך והיתה שומרת את דברו עדין אלא ודאי שמיי׳ יצא הדבר וסגר פיהו ומחשבתו כי היה תשועה צפונה לישראל ישיבתו בשער המלך במה ש בימים ההם וכו׳ שאם היה הוא במקום אחר מהיכן ישמע דברי בגתנא ותרש שהיתה התחלת הרפואה כמ״ש הפיטן תשועה זו צפונה לדור אחרון וכו׳. ומה שאמר קצף בלשון יחיד אחר היותם שנים ירצה כי מעקרא קצף בגתנא ואחר כך נשתתף עמו תרש זהו שאמ׳ קצף בגתנא קודם ותרש גם כן נשתתף עמו וזהו שאמ׳ שני סריסי וכו׳ כי עתה נעשו שנים במחשבה לא בשביל אהבת בגתנא נועדו לב יחדיו ויבקשו וכו׳ . ובמדרש רבי מאיר אומר בגתנא ותרש ממשפחת ושתי היו ורבא אמר שבאו עמה מבית אחיה ע״כ. וקשה כי מה איכא בינייהו ומה לי אם היו ממשפחת ושתי או אם באו עמה. ונראה שהוקשה להם על מה ועל מה עלתה חמתם באפם לשלוח יד במלך אחשורוש בימים ההם וכו׳ רבי מאיר שבירר כי טעם קביעתם בימי׳ ההם על כי הם היו ממתינים כי אחר שהרג את ושתי אולי יקח אחרת שתהיה קרובה אליהם כמו שהיתה ושתי ועתה שלקח את זאת קצף וכו׳ בשביל שלא נשאר להם תקומה שתחזור הממלכה לאיזה ממשפחתם ולזה קצף כי אמרו ודאי כי אחרי מותו הואיל ובן אין לו שתשוב המלוכה ליושנה ובשביל שהקצף היה על ענין אחר אמר כי כל אחד ואחד קצף לבדו ואחר כך ויבקשו וכו׳ ורבא סבר שהקצף היה על שושתי היתה מזהרת תמיד להקל עולם מעליהם על שבאו עמה מבית אביה וכו׳ ואחר מיתת׳ סר צילה מעליהם והוכבד העבודה עליהם במאד מאד כשרז״ל שאמרו מיום שנכנסה זאת למלכות לא ראינו שינה וכו׳ ירצה על מנוחתם שכמו שהשינה מנוחת הגוף כך ההשקט מנוחת האדם וז״ש לא ראינו שינה בעינינו ר״ל על המנוחה: