ישע אלהים על אסתר ב:כב

1ויודע. ויבוקש הנה לסברת רבי מאיר יתיישבו אלו הפסוקים היטיב כי יען שראה מרדכי שעיקר עצתם להרוג המלך היה על שתשוב המלוכה אל אחד ממשפחתם הגיד לאסתר המלכה שהדבר נוגע אליה ובזה יתורץ קושיית חז״ל מש״ה לא תכרות ברית וכו׳ כי הוא לא אמר למלך אלא לאסתר בשביל שהיא היתה מבנות ישראל הכשרות והחסידות כמ״ש והיא אמרה למלך בשם מרדכי כי מרדכי הקפיד על הריגתו ובשביל שיהיה לו מן המלך הגמול ויתרון עשתה שיכתב הדבר ההוא בספר דברי הימים ואמר לפני המלך שמיד יכתבו הדבר בשמו בפני המלך כי חששה שאולי אח״כ הסופרים לא יכתבו אותו. או נוכל לומר שהיה למלך שני ספרי ד״ה אחד שהוא תמיד לפני המלך ובו דברים שהמלך צריך אליהם לזכרם בכל רגע ועונה ויש ספר ד״ה אחר שהוא מחוקי המלוכה ומנימוסיה לזכרון לדור דור וזה אינו בפני המלך ואסתר צותה שדבר מרדכי יכתב בדברי הימים אשר לפני המלך כדי שיזכור אותו תמיד אשר הציל אותו מן המות ולכן יגמלהו גמול טוב:

2ובפסיקתא איתא ויודע הדבר וכו׳ אין כתיב לא תכרות ברית וכו׳ ד״א שלא יאמרו כל הימים שהיה נשוי גויה היה שמור ועכשיו שנשא בת ישראל מת. ד״א שלא יאמרו כל הימים שהיו גוים משמרין אותו היה שמור ועכשיו ששמרו מרדכי מת. לכך נאמר ויגד לאסתר המלכה ולזה אמרה למלך בשם מרדכי אמרה יודעת אני שהוא צדיק ואפילו שהוא היה מבקש הדבר מן הקב״ה והוא עושה לכך נאמר ויבוקש הדבר וימצא וי״א שמעו בגתנא ותרש שנאמר למלך והעבירו הנחש מן הקיתון וברא הקב״ה נחש בתוך הקיתון בשביל מרדכי לכך נאמר ויבוקש הדבר וימצא אין אומרים וימצא אלא לדבר האבוד ונמצא כענין שנאמר או מצא אבידה עכ״ל. הנה כי הוקשה להם למה היתה ההגדה לאסתר ואיך יתברר הדבר שהם דברו בלשון טורסי והם יכחשו אותו וטובים השנים מן האחד ואיך יתכן למצא הדבר ההוא אלא שהקב״ה ברא נחש בתוך הקיתון כי הם הוציאו אותו כדי להכחיש דברי מרדכי אלא שעל ידי נס נמצא וכו׳ וכן תרצו על לא תכרות ברית וכו׳ אבל עדין קשה כי למה לא הגיד למלך הוא בעצמו ולא על ידי נשים: אלא נ״ל שמה שלא הגיד למלך הוא משום דכתיב (דברים ז ב) לא תכרות ברית ובודאי שאלמלא לא היה מגיע הרע ההוא ג״כ לאסתר שהיה מחריש ולכן לא רצה להגיד למלך משום לא תכרות וכו׳ ואפילו ההגדה שהגיד היה בשביל מה שנוגע לאסתר וז״ש ויגד לאסתר המלכה ר״ל בשביל הרעה הבאה לאסתר על ככה הגיד לה: